תא"מ 21510-05-14 כריים נ' בדראן

זוהי בקשת המבקש/התובע לביטול פסק דין שניתן כנגדו ביום 11.2.15 בהיעדר התייצבות לפיו נמחקה התביעה תוך חיובו בהוצאות המשיב וזאת לאחר שלא התייצב לדיון שנקבע לאותו יום.

המבקש טוען כי אי ההתייצבות לדיון לא נבעה מזלזול בהליכי בית המשפט אלא מאחר ועקב תקלה במשרד ב"כ נרשמה שעת הדיון באותו יום בשעה מאוחרת יותר מזו שהייתה קבועה בפועל ולראיה כי התייצב באולם בית המשפט בשעה מאוחרת יותר והמתין לתחילת הדיון. עוד הוסיף ב"כ המבקש כי עוד באותו מועד ובשים לב לכך שחלף זמן קצר בלבד ממועד סיום הדיון ניסה הוא ליצור קשר טלפוני עם ב"כ הנתבע אולם ללא הצלחה.

המשיב בתשובתו טוען כי ההסבר שמסר המבקש לעניין אי התייצבותו תמוה ואינו מספק ולא נתמך בתצהיר וכי לא עלה בידו להציג סיכוי של ממש לתביעתו ועל כן דין בקשתו להידחות. לחלופין עותר המבקש כי ככל שפסק הדין יבוטל – יותנה הביטול בהוצאות משמעותיות.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה – דין הבקשה להתקבל.

בנסיבות המקרה שבפניי סמכות בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות הינה סמכות שבשיקול דעת הנבחנת על פי שני פרמטרים: הראשון - סיבת מחדלו של המבקש מלהתייצב לדיון והשני, העיקרי - סיכויי ההצלחה בהליך.

על כן, וככל שיעלה בידי המבקש להצביע על סיכויי הצלחת הגנתו ברף הנדרש לשם כך על פי ההלכה הפסוקה, הרי שבית המשפט ייטה לאפשר תיקון המחדל הדיוני שהתבטא באי ההתייצבות על ידי פסיקת הוצאות מתאימות.

לעניין סיכויי הצלחת התביעה הרי שדי להראות סיכוי אפשרי.

כהערה מקדמית יצוין כי בהתחשב במכלול נסיבות העניין ונוכח עמדת ב"כ המשיב כפי שבוטאה מחוץ לפרוטוקול טרם מתן פסק הדין, היה מצופה כי יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמה בעניין זה ללא צורך בהכרעה שיפוטית ויש להצטער על כך שלא עלה בידם לעשות כן.

לגופו של עניין :

במקרה שבפניי הדיון היה קבוע לשעה 12:30. לאחר המתנה של 15 דקות עתר ב"כ המשיב למתן פסק דין כנגד התובע בהעדר התייצבות ופסק דין כאמור ניתן.

מספר דקות לאחר מכן התייצב ב"כ המבקש באולם ואז הסתבר לו לראשונה כי הדיון היה קבוע לשעה 12:30 ולא לשעה 13:30 כפי שנרשם ביומנו שהוצג בפניי באותו מעמד.

בנסיבות אלה ובהעדרו של ב"כ המשיב - הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין.