תא"מ 2147-04-13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עמרם

1.לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה נגד המבקש ביום 29.5.14.

2.המבקש טוען בבקשתו, כי כלל לא קיבל החלטות שונות שניתנו בתיק.

לדוגמא, לא נתקבלה החלטה חשובה של הארכת המועד להגשת כתב הגנה שניתנה ע"י ביית המשפט זה ביום 20.6.13 ואשר על פיה המועד להגשת כתב הגנה הוארך למבקש עד ליום 31.7.13.

לטענת המבקש, רק ביום 12.11.14, עם קבלת הודעה מלשכת ההוצאה לפועל על תחילת הליכי הגבייה נודע לו לראשונה על מתן פסק דין נגדו.

המבקש מבקש ביטול פסק הדין מחובת הצדק ולחילופין, מכוח שיקול הדעת השיפוטי, בטענה כי גם אם היה מחדל מצדו הרי יש לו סיכויים לזכות בהגנתו שלפיה הפרה ,שכביכול גרמה נזקים לתובעת, לא הייתה בבעלותו.

3.המשיבה הגישה תגובה בה התנגדה לביטול פסק הדין בטענה כי המחדל של המבקש הינו חמור עד כדי התעלמות מההליך השיפוטי וכי המבקש לא צירף כל הוכחה שהפרה לא הייתה בבעלותו בעת אירוע התאונה.

4.פסק הדין שביטולו מבוקש ניתן כדין שכן בפני בית משפט הונח אישור מסירה בדואר רשום החתום ע"י בן משפחה של המבקש.

המבקש לא צירף תצהיר של המקבל לסתירת דבר המסירה, כך שהבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק נדחית.

5.אשר לביטול מכוח שיקול הדעת השיפוטי הרי סעד זה מותנה בשני תנאים מצטברים:

הראשון, המבקש נדרש להצביע על סיבת המחדל שבעטיה ניתן פסק הדין בהעדר, והשני, על המבקש להראות כי קיימים סיכויים לזכות בהגנתו.

ככלל, שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מהצדק מחדלו של המבקש, ואולם, במקרים בהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך השיפוטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין, אף אם הצביע המבקש, על סיכוי לכאורה לכך, שטענותיו היו מתקבלות לו הוגשו במועד.

ראה: רע"א 6905/11 גולדברג נ' רובנר, פסקה 16 (פורסם בנבו)- 31.12.12.

כן ראה אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי- מהדורה עשירית 2009", עמ' 373.

במקרה שלפנינו, נראה כי המבקש זנח את הגנתו בזה שישב בשקט והמתין להחלטות ולא התעניין כלל מה עלה בגורל התביעה, מה עוד והוא ידע על קיומה, ועובדה היא שהוא הגיש בקשה לסילוק על הסף, אך אינני משוכנע שהדבר גובל בזלזול בהליך השיפוטי שכן המבקש הגיש בקשות מקודם ולא ניתן לומר שהתעלם כלל מהתביעה.