תא"מ 21424-05-16 דומיקאר בע"מ נ' בבייב ואח'

בפני תביעה שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 78-096-54 של התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 15.10.2015, בה מעורב אוטובוס מס' רישוי 63-620-70 (להלן: "רכב הנתבעים").

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב. גדר המחלוקת הוא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, כשלכל צד גרסה משלו בנוגע לאופן התרחשות התאונה.

לגרסת נהג רכב התובעת בעדותה, בעת נסיעת רכב התובעת בנתיב השמאלי ההולך וצר, אוטובוס הנתבעים שנסע בנתיב הימני סטה לנתיב נסיעת רכב התובעת, התיישר ופגע בחלק הקדמי ימני של הרכב עם מרכז האוטובוס מצד שמאל.

לגרסת נהג אוטובוס הנתבעים, האוטובוס יצא מהתחנה במהירות נמוכה ולאחר שראה כי אין כלי רכב השתלב בנתיב הימני, כאשר רכב התובעת הגיח מאחורי האוטובוס ונכנס לנתיב השמאלי שאינו מאפשר נסיעת שני כלי רכב במקביל ללא תמרון, ופגע באוטובוס בחלקו האחורי שמאלי.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק בכלי הרכב הגעתי לכלל דעה לדחות את התביעה.

לא היה בעדות נהגת התובעת כדי להטות את מאזן ההסתברויות לטובת גרסתה.

גרסת נהגת רכב התובעת לאופן קרות התאונה לא הייתה אחידה, ולמעשה בעדותה העלתה נהגת רכב התובעת גרסה אחרת מזו שנמסרה בטופס ההודעה (ת/1). בעוד שבטופס ההודעה נמסר כי אוטובוס הנתבעים, שנסע מימין לרכב התובעת "נצמד" לרכב התובעת כשהכביש הפך לצר, לדברי נהגת רכב התובעת בעדותה, התאונה מתרחשת כשאוטובוס הנתבעים סוטה שמאלה מהנתיב הימני לנתיב רכב התובעת ולפניו, מתיישר וממשיך בנסיעה (עמ' 1 שו' 15-16). בנוסף, לדברי נהגת רכב התובעת, נתיבי הנסיעה מאפשרים נסיעת כלי הרכב הנתבעים ללא סטייה (עמ' 1 שו' 20). חוסר אחידות זה, מקשה לקבל את גרסתה החדשה והמאוחרת של נהגת רכב התובעת בעדותה.

יתרה מזו, נהגת רכב התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי לא ראתה את מהלך סטיית האוטובוס מימין, כגרסתה המאוחרת בעדותה (עמ' 2 שו' 8-9). זאת, הגם שמוקד הנזק ברכב התובעת היה חזית צד ימין, וגם מטעם זה קיים קושי להסתמך על עדותה.

מנגד, נהג אוטובוס הנתבעים היה עקבי בגרסתו ועדותו הייתה כנה ומשכנעת ונתמכת במוקדי הנזק בכלי הרכב, יותר מגרסת נהגת רכב התובעת.

רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי ותמונות הרכב, ניזוק במוקד חזית ימין כאשר מגן קדמי וכנף קדמית ימנית ניזוקו. אוטובוס הנתבעים, על פי עדות הנהגים, ניזוק בצד שמאל אחורי-מרכז. לדברי נהג רכב הנתבעים, התאונה מתרחשת בכביש המתעקל שמאל והולך וצר בו לא מתאפשרת נסיעת כלי רכב במקביל, במהירות וללא תמרון. גרסה זו נתמכת בגרסה שנמסרה על ידי נהגת רכב התובעת בטופס ההודעה ואותה אני מעדיפה. מיקום הנזק בכלי הרכב, בשילוב היות נתיב הנסיעה מתעקל והולך וצר, תומכים במסקנה כי אוטובוס הנתבעים הקדים את רכב התובעת עם מרבית חלקו בנתיב הנסיעה, וכי רכב התובעת שהגיע מאחור המשיך בנסיעה בכביש ההולך וצר, למרות האוטובוס שלפניו, ופגע בחלקו השמאלי אחורי-מרכז של האוטובוס ומכאן סימני הפגיעה בחזית רכב התובעת מצד ימין.

בנסיבות אלה האחריות לתאונה מוטלת במלואה על נהגת רכב התובעת.

משהשתכנעתי להעדיף את גרסת נהג האוטובוס על גרסתה הלא אחידה של נהגת רכב התובעת, לא ראיתי לדון לכף חובה את מחדל הנתבעים באי הבאת נוסע האוטובוס לעדות.

לאור האמור, התביעה נדחית. בנסיבות הענין, אינני עושה צו להוצאות.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ח, 01 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.