תא"מ 21369-05-16 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' קציו ואח'

בפניי תביעה שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 36-024-33 (להלן: "רכב התובעות") בתאונה מיום 2.9.2015 בה מעורב אוטובוס מספר רישוי 56-368-60 בו נהג הנתבע 1 (להלן: "אוטובוס הנתבעים"). בגדרה של התביעה נתבעים הכספים שהתובעת 1, מבטחת רכב, התובעת שילמה בגין נזקי רכב התובעת בתאונה בהתאם לחוות דעת שמאי, שצורפה לכתב התביעה ובתוספת שכר טרחת השמאי וכן תביעת ההפסדים של התובעת 2 בגין הפעלת הפוליסה.

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין שני כלי הרכב המעורבים. המחלוקת נוגעת לשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, כשלכל צד גרסה משלו וכל צד מגלגל את האחריות על משנהו.

לגרסת נהגת רכב התובעות בעדותה, בעת שרכב התובעות נסע בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים ברחוב מבצע קדש בנסיעה ישרה, אוטובוס הנתבעים הגיע מימין לרכב התובעת פנה בקשת רחבה שמאלה, פגע אגב כך בדלת האחורית ימנית ובכנף אחורית ימנית של רכב התובעות והדפו לצד שמאל.

לגרסת נהג האוטובוס בעדותו מנגד, אוטובוס הנתבעים היה בעצירה לפני מופע רמזור אדום בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה לפנייה שמאלה לכיוון מתחם החניה ב"קניון איילון". כשהרמזור התחלף לירוק והאוטובוס החל בנסיעה בקשת רחבה לפנייה שמאלה והיה בהטיה שמאלה, רכב התובעות הגיע מהנתיב השמאלי והמשיך בנסיעה לכיוון ישר במקום לפנות שמאלה, ופגע באוטובוס.

בישיבת ההוכחות העידו הנהגים המעורבים וכן עד ראייה מטעם הנתבעים. בסיומה, הסמיכו הצדדים את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

שמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות ועל יסוד החומר שעמד בפניי ועל פי התרשמותי מהעדים, הגעתי לכלל דעה להטיל את האחריות לתאונה, במלואה, על נהג אוטובוס הנתבעים.

ראיתי להעדיף את גרסת נהגת רכב התובעות לאופן קרות התאונה, על פני גרסת נהג אוטובוס הנתבעים. עדותה של נהגת רכב התובעות הייתה קוהרנטית וסדורה, והתרשמתי לחיוב מאמינותה. גרסת נהגת רכב התובעות בעדותה הייתה אחידה לגרסה שנמסרה בטופס ההודעה (ת/1) והיא מסתברת עם מוקדי הנזק יותר מגרסת נהג רכב אוטובוס הנתבעים. אמנם בטופס ההודעה צוין כי האוטובוס פנה ימינה, בעוד שבעדותה הדגימה נהגת רכב התובעות את האוטובוס בהטיה שמאלה לעבר רכב התובעות, אולם עדותה של נהגת רכב התובעות נתמכת בתיאור אופן מהלך נסיעת האוטובוס בתרשים אופן התרחשות התאונה בטופס ההודעה ובעדות נהג אוטובוס הנתבעים להתרחשות התאונה אגב מהלך פניית האוטובוס שמאלה.

לא השתכנעתי מנגד מגרסת נהג אוטובוס הנתבעים, לא התרשמתי מכנותה, והיא אינה מסתברת עם מוקדי הנזק ברכב התובעת. בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה רכב התובעות ניזוק בחלקו האחורי ימני, כאשר דלת אחורית ימנית וכנף אחורית ימנית ניזוקו ובתמונות שהוצגו נראים סימני חיכוך וחריטת הפח במוקד זה. אוטובוס הנתבעים, על פי עדויות הנהגים ותמונות שהוצגו ניזוק בחלק השמאלי קדמי (פינה). אליבא גרסת נהג אוטובוס הנתבעים, בעת התאונה האוטובוס היה בהטיה שמאלה במהלך פנייה שמאלה, ורכב התובעות הגיע מאחור ומשמאל לאוטובוס ונסע נסיעה ישרה. גרסה זו, הייתה צריכה להתאפיין בסימני נזק בחלק הקדמי של רכב התובעות, שלא נראו ומוקדי הנזק בכלי הרכב תומכים במסקנה שרכב התובעות חלף עם חלקו הקדמי את נקודת האימפקט בזירת התאונה, כשהאוטובוס שהיה מימין החל בהטיה שמאלה לעבר נתיב נסיעת רכב התובעות, כגרסת נהגת רכב התובעות. נהג אוטובוס הנתבעים היה ער לחוסר הסבירות בגרסתו כשעומת עם מוקדי הנזק ברכב התובעות, והעלה בחקירתו הנגדית גרסה חדשה (שלא בא זכרה בטופס ההודעה) לכך שרכב התובעת סטה שמאלה, הגם שלדבריו רכב התובעות הגיע בנסיעה ישרה מהנתיב השמאלי ביותר.

עדותו של עד הראייה מטעם הנתבעים לא הייתה אחידה, היא אינה מסתברת עם מוקדי הנזק בכלי הרכב וקיים קושי להסתמך עליה. לדברי העד הוא ראה את מהלך התאונה כשעמד לפני מעבר החצייה מול "קניון איילון" כשהוא עומד מאחורי האוטובוס ומימין לו (עמ' 4 שו' 9-10) ולא ברור כיצד ראה תאונה המתרחשת בחלקו השמאלי של האוטובוס. בנוסף, העד הדגים את נקודת המגע בין כלי הרכב בתאונה, כך שהחלק הקדמי ימני ברכב התובעת פוגע בחלק הקדמי שמאלי של האוטובוס (עמ' 4 שו' 8-9) עדות שאינה עולה בקנה אחד עם מוקדי הנזק בכלי הרכב ודבר קיומו של עד זה נפקד מדיווח נהג האוטובוס בטופס ההודעה.