תא"מ 21331-11-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ניר ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחת שלה ובגין הפסדים שנגרמו למבוטחת, עם הפעלת פוליסת הביטוח, בעקבות נזקי רכוש שנגרמו, כתוצאה מתאונת דרכים מיום 26.06.2015, בין כלי רכב, מ"ר 25-479-67 (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב, מ"ר 63-580-52 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעצם קרות התאונה אלא המחלוקת היא לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק הנטען.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותה של נהגת רכב הנתבעות לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 20% ואילו אחריותו של נהג רכב התובעות לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 80%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.אין חולק כי רכב התובעות הגיח למעגל התנועה מכיוון משרד הרישוי לכיוון מקווה ישראל בחולון, ואילו רכב הנתבעות הגיח מכיוון ת"א לכיוון תיאטרון חולון. מאחר שנהג רכב התובעות העיד כי נקודת ההתנגשות ארעה בסמוך ליציאה (תיאטרון חולון), שבה התכוון רכב הנתבעות לצאת, כאשר רכב התובעות רק נכנס בסמוך לנקודה זו, הרי שמכך עולה כי בעת שרכב התובעות החל להיכנס למעגל התנועה, רכב הנתבעות כבר היה נוסע בתוכו.

5.2.מוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים בתאונה הם: רכב התובעות לאורך הדופן השמאלית ורכב הנתבעות במגן הקדמי הימיני ובכנף הימינית הקדמית.

5.3.לאחר עיון בתמונות ממעגל התנועה המלמדות על אופיו של מעגל התנועה, נתיביו והכבישים המובילים אליו, ולאור שני הנתונים שציינתי בסעיפים 5.1 ו-5.2 לעיל, שוכנעתי כי אצה דרכו של נהג רכב התובעות להיכנס למעגל התנועה מבלי לוודא כי הוא פנוי ומבלי ליתן את דעתו, טרם הכניסה למעגל התנועה, לרכב הנתבעות הנוסע בתוך מעגל התנועה והמגיח אליו. כך שלמעשה, רכב התובעות פרץ לנתיב נסיעתו של רכב הנתבעות, חלף מתן זכות קדימה לרכב הנתבעות.