תא"מ 21260-05-14 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' שעתל ואח'

1.המחלוקת בפני היא אם זכאי הבנק לחייב מי מהנתבעים בפרעון 5 שיקים משוכים מחשבון הבנק שלהם, שניתנו בידי הבנק במסגרת עסקת נכיון מול צד ג'. 

2.הבנק מחזיק ב- 5 שיקים משוכים מחשבון בנק משותף של הנתבעים בבנק הפועלים, שניתנו לחברת ז. חצרוני ובניו בע"מ (להלן: חברת חצרוני) ואשר הועברו לבנק במסגרת עסקת נכיון בין חברת חצרוני לבנק ובסופו של דבר חוללו בהוראת ביטול. בקשת הביצוע נפתחה נגד הנתבעת בלבד באשר החתימה המופיעה על השיק היא "ש. סיגלית". בהתנגדות נטען כי היא לא חתומה על השיקים אלא שבעלה הוא מי שחתם עליהם את שמה. בנסיבות אלה תוקנה בקשת הביצוע והוסף הנתבע 2.

3.לטענת הנתבעת 1 היא עצמה אינה חתומה על השיק וכי החתימה המופיעה עליה "ש. סיגלית" נחתמה בידי בעלה, הנתבע 2, שלא בידיעתה.

עוד נטען כי השיקים לא הוסבו לבנק כדין מאת חברת חצרוני. לטענתה, בחלק מהשיקים מוטבעת חותמת של חברת חצרוני ללא חתימת מורשה חתימה ובחלק אחר מופיע 'שרבוט' שלא ברור מהותו.

כן טענו הנתבעים שהשיקים נמשכו לפקודת חברת חצרוני בגין סחורה שלא סופקה בסופו של דבר בבחינת כשלון תמורה מלא.

בנסיבות אלה טענה הנתבעת כי אין מקום לחייב אותה בפרעון השיקים.

4.מנגד טען הבנק כי החתימה על השיקים נחזית כחתימתה של הנתבעת 1 וכי השיקים הוסבו לו כדין במסגרת עסקת ניכיון בינו לבין חברת חצרוני באופן שמעמדו בשיקים הוא של אוחז כשורה. בנסיבות אלה לטענתו אין כל רלוונטיות לטענת כשלון התמורה וכי זו ממילא לא הוכחה.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

מיהות החותם על השיקים:

5.אין מחלוקת שהחשבון בבנק הפועלים ממנו נמשכו השיקים הוא חשבון משותף לשני הנתבעים (עמ' 10, ש' 29). על-פי אישור דוגמאות חתימה שהתקבל מאת בנק הפועלים (מסומן ת/1), שני הנתבעים מורשי חתימה בחשבון וכל אחד רשאי לחייב את החשבון לחוד.

לא ניתן לקבל כסבירה טענת הנתבע 2 (עמ' 10, ש' 8; עמ' 10, ש' 20) שבעת שמשך את השיקים ונתן אותם לידי חברת חצרוני, חתם דווקא את דוגמת החתימה של רעייתו, הנתבעת 1, שהרי הוא מורשה חתימה בחשבון בעצמו.

6.יתרה מזאת, בחקירתו טען הנתבע 2 כי חתם על השיקים בנוכחות מר חצרוני (עמ' 10, ש' 23). ואולם מעיון בעדותו של מר חצרוני לא עולה אישוש לאותה טענה. זאת ועוד, הנתבעים לא חקרו את מר חצרוני בעניין זה, שעה שיכול היה מר חצרוני בנקל לאשש אותה גירסה. יש איפוא לייחס הימנעות מהעדתו של מר חצרוני במחלוקת עובדתית זו לחובת הנתבעים.