תא"מ 21179-03-14 סרוסי נ' שושן, תא"מ 21082-03-14 סרוסי נ' שושן

1.תביעות מאוחדות, האחת כנגד הנתבע, דוד שושן, בגין שיקים שסכומם הכולל 45,750 ₪, והשניה כנגד רעייתו, הנתבעת, יפעת שושן, בגין שיקים שסכומם הכולל 3,950 ₪ (הסכומים בערכי קרן).

ראשית התובענות בהתנגדויות לביצוע השיקים, שהתקבלו והועברו לבירור בסדר דין מהיר.

תמצית טענות התובע הינה כי השיקים נמסרו לו ע"י הנתבעים לסילוק חוב שצבר הנתבע לאחר שרכש מהתובע בהקפה הגרלות שונות (הימורים) ומוצרים שונים מחנות טוטו לוטו ובית קפה המנוהלים ע"י התובע.

התובע טוען כי היכרותו עם הנתבע הינה רבת שנים מהלכם נהג הנתבע להשתתף בהגרלות מסוגים שונים ולרכוש מוצרים בהקפה. משנצבר לחובת הנתבע חוב בסך של

71,400 ₪, נכון לשנים 2007-2008, מסר הנתבע לתובע שיק על סכום זה, שזמן פירעונו דחוי, נוכח הסבריו כי בדעתו למכור את ביתו ולסלק את חובותיו וכך ייפרע השיק.

משלא מכר הנתבע לבסוף את ביתו ולא פרע את חובו, ביקש התובע להפקיד את השיק, אולם נוכח בקשות הנתבע ואביו בא התובע לכלל הסדר עם הנתבע ופרס את החוב למספר תשלומים בסך 2,000 ₪ כל אחד ושיק נוסף ע"ס 33,750 ₪, כאשר לדבריו עד אז יהיה בידיו הסכום כולו.

מעת לעת פרע הנתבע חלקים קטנים מחובו וכנגד השיב לו התובע שיקים, שכן אלה חוללו נוכח היות חשבונו וחשבון הנתבעת חשבונות מוגבלים, אולם החוב שנותר העיק על התובע עד כי נאלצה רעייתו ליטול הלוואה בגינו. התובע לא מצא טעם בהפקדת השיקים בשל החשבון המוגבל ובעוד הנתבע מבטיח כי ישלם עד הגרוש האחרון.

לאחר זמן מה, ומחוסר ברירה, נאות התובע לשנות את הפריסה לסך של 1,000 ₪ לחודש בלבד, במקום 2,000 ₪, ומשנודע לו על דבר מכירת ביתו של הנתבע פנה אליו על מנת שיפרע מלוא חובו. פניה זו זכתה לתגובה קשה של הנתבע, אשר אילצה את התובע לפעול להגשת השיקים לביצוע.

לעמדת התובע אין כל ממש בטענות הנתבעים לפירעון החוב. חלק מהשיקים המוזכרים מעולם לא נמסרו לו וכל ששולם מתוך סך השקים הכולל, דהיינו מתוך הסך של 71,400 ₪ הינו סך של 21,700 ₪, שאכן לא נתבע. היתרה הנתבעת לא שולמה, ויתר התשלומים עליהם מצביע הנתבע הינם תשלומים בגין הגרלות והימורים שוטפים שהמשיך לבצע הנתבע בבית העסק של התובע בשים לב להיותו מהמר "כבד". השיקים הנתבעים לא הושבו לנתבעים מאחר שהחוב המגולם בהם לא נפרע ואין שחר לטענה כאילו התובע טען שנגנבו מביתו או מעסקו.

2.תמצית טענות הנתבעים הינה כי השיקים נשוא התובענות שולמו לידי התובע במזומן, באשראי ובאמצעות שיקים חלופיים, אך התובע הונה את הנתבעים בכך שטען בפניהם כי השיקים נגנבו מביתו ועל כן אינו יכול להשיבם לידיהם כנגד ביצוע התשלומים, ולאחר שאלו נפרעו בחר להגישם לביצוע, בחלוף כשש שנים ממועד פירעונם.

הנתבעים טוענים כי החוב כולו שהצטבר לזכות התובע בשנת 2008 עמד על סך של 44,750 ₪ והוסכם כי ישולם בפריסת תשלומים. כמו כן הושאר בידי התובע שיק ביטחון על סך 33,750 ₪ (סכום החוב המקורי עליו התווסף חוב נוסף בסך 11,000 ₪).

במועד זה, ראשית שנת 2010, חדל הנתבע לחלוטין מלהמר בהקפה ושילם תמורת ההימורים במקום ללא צבירת חובות נוספים.