תא"מ 21176-03-15 אודליה חן - חברת עורכי דין וגישור נ' קוריאט

התובעת, אשר פתחה בהליכים נשוא תיק זה, כאשר הגישה את השטר שנמסר לה על ידי הנתבעת לביצוע במסגרת הבקשה לביצוע שטר בתיק ההוצאה לפועל שבכותרת, הגישה בקשות לעיכוב ההליכים בתיק שלפניי ולהעברת התיק להליך של בוררות.

הנתבעת, שהתנגדה לביצוע השטר, מתנגדת להעברת ההליך כאמור וטוענת כי משפנתה התובעת להליכי ההוצאה לפועל והביאה לכך שהסכסוך שבין הצדדים הגיע לפתחו של ביהמ"ש, אין היא יכולה כעת לטעון כי יש להחיל על הצדדים את הסכם הבוררות שנערך בין הצדדים.

ראוי לציין כי אין חולק בין הצדדים כי הנתבעת פנתה אל התובעת, עו"ד במקצועה, בבקשה כי תייצגה. בין הצדדים נחתם הסכם שכ"ט הכולל בחובו תניית בוררות. השטר נשוא התובענה, כך לשיטת הצדדים, נמסר לתובעת במסגרת מערכת יחסים עסקית זו.

בהתאמה, טוענת התובעת, חל על הצדדים הסכם הבוררות הכלול בהסכם שכה"ט, ויש להורות על העברת ההליך לבוררות כאמור. עוד טוענת התובעת כי פנתה אל הנתבעת במכתב בחודש ספטמבר 2015, והציעה מינוי בורר מוסכם, וכי מלבד הסכסוך הנובע מהשטר נשוא תובענה זו נותרה מחלוקת בין הצדדים אף ביחס ליתרת שכה"ט על פי הסכם שכה"ט האמור.

לטענתה, משלא זכתה להיענות מצד הנתבעת בנוגע למינוי בורר כאמור פנתה ישירות ללשכת עוה"ד, בהתאם להסכם הבוררות שבין הצדדים, וביקשה כי ימונה בורר מטעם הלשכה במחלוקת הנטושה בין הצדדים בנוגע לשכר הטרחה, מחלוקת הכוללת כאמור אף את השטר נשוא התובענה דכאן.

הנתבעת טענה כי משבחרה התובעת לילך בדרך של ההליך המשפטי דנן, אין היא רשאית לחזור בה מהליך זה, במיוחד לאחר שלשיטתה כבר קנתה יתרון במסגרת ההליך. לטענתה, בהתאמה, פניית התובעת להליך הבוררות נעשתה בחוסר תום לב, ולאחר שויתרה בהתנהגותה על זכותה לפעול על פי הסכם הבוררות, הפרה אותו וגרמה לנתבעת להוציא הוצאות בקשר עם ההליך כאן.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני רואה לנכון להורות על עיכוב ההליכים בתיק נוכח הסכם הבוררות החל על הצדדים, ולהורות על העברת ההליך לבוררות, תוך חיוב התובעת בהוצאות הנתבעת בגין ההליך שהתנהל כאן עד כה ואבהיר –

1.ראש וראשון חשוב להבהיר כי בתי הישפט מונחים, הן מכח הוראות חוק הבוררות, הנוקטות לשון ציווי, ובעיקר נוכח הפסיקה הנוהגת בסוגיה זו, המכוונת את בתי המשפט לכבד את הסכמות הצדדים ולתת להן תוקף מחייב, לקבל בקשות העברה לבוררות, ולכבד את ההסכמות המקוריות כאמור.

2.הטענה כי הסכם הבוררות בוטל בהתנהגות התובעת במקרה דנן אין בה ממש, שהרי עיון בתכתובת שהוחלפה בין הצדדים מעלה כי התובעת לא ויתרה על כוונתה לפנות לבורר לצורך סיום המחלוקת שבין הצדדים, ולמעשה אין חולק כי ביחס ליתרת הסכום השנוי במחלוקת פעלה התובעת להעברת ההליך כאמור, ונמנעה מנקיטת הליכים בביהמ"ש לצורך גבייתם.

3.למעשה, נדמה מעיון בתיק כי בשום שלב לא הצהירה התובעת כי היא מבקשת לבטל את הסכם הבוררות שבין הצדדים.