תא"מ 21057-01-17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' בקרי ואח'

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 5.8.2016 ליד אזור. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 11,862 ₪, בגין עלות תיקונים ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. נהגת התובעת טוענת, כי נסעה במהירות של 90 קמ"ש (כחוק, לדבריה) לכיוון צומת מרומזר, בו דלק אור ירוק, כשהיא בנתיב הימני מתוך 3 הממשיכים ישר, ורכב הנתבע, שהיה לפניה ובנתיב האמצעי (בעדותה סיפרה שמדובר היה בנתיב השמאלי, אך אישרה כי הדיווח שמסרה לאחר התאונה כנראה משקף נכון יותר את שארע) סטה לפתע במפתיע ימינה, כמתכוון לפנות ימינה בצומת, פגע בצד השמאלי קדמי שלה, וגרר אותה קדימה וימינה. לאחר מכן השלים את הפניה ימינה ושם עצר. לדבריה, הנהג יצר רושם של מי שנוהג תחת השפעת חומר אסור, ומכל מקום לא תקשר עמה. עוד סיפרה, כי ברכב הנתבע היו גם שתי נשים, וכי ברכבה היה נוסע, שלימים הפך לבעלה, והכחישה את האפשרות כי היה בגילופין.

4.בעלה של הנהגת לא התייצב למסור עדות, והיא הסבירה זאת בכך שהוא טרוד בלימודיו לקראת תואר.

5.הנתבע טוען כי היה בעמידה, בנתיב האמצעי, בשל מופע אור אדום ברמזור, וכי רכב התובעת הגיע מימינו ומאחור (בלא שהוא עצמו ראה אותו מתקרב) ופגע בדופן שמאל של רכבו לכל האורך, באופן שגרם לו לסיים את המהלך כשהוא מוטה ימינה. הוא הכחיש כי התכוון לפנות ימינה, אך אישר כי עצר בצד ימין לשם החלפת הפרטים, אם כי גם סרב למסור פרטים עד שתגיע המשטרה. הוא סיפר, כי הנוסע ברכב התובעת ניגש אליו ושאל אותו אם הוא שיכור, והוסיף כי הוא עצמו (הנוסע) שיכור אף הוא. הוא התקשה להסביר מדוע לא תבע את נהגת התובעת על הנזקים לרכבו (אם כי למעשה, אין מדובר ברכבו, אלא ברכבה של מי שהיתה בת זוגו והיתה עמו ברכב, ביחד עם אחותה).

6.בעלת רכב הנתבע העידה אף היא, וחזרה באופן כללי על גרסת הנתבע, כולל הדברים המתמיהים-משהו המיוחסים לנוסע ברכב התובעת. היא סיפרה עוד, כי את הנזקים ברכבה תיקן הנתבע על חשבונו "כי הוא הנהג".

7.לאחר ששמעתי את העדויות, ובחנתי את התמונות שהוצגו, אני מעדיף את גרסת נהגת התובעת, אותה מצאתי מהימנה יותר, הן באופן בו הוצגה, הן מחמת העדר האינטרס המובהק למתן עדות כוזבת, והן מחמת שמנח כלי הרכב, מקום עצירתם הסופי, ואופי הפגיעות בהם מתיישב טוב יותר עם תנועה ימינה של הרכב השמאלי (רכב הנתבע), היוצר תנע ומגיע בתאוצה משמאל לימין, מאשר עם תנועה קלה שמאלה, היוצרת חיכוך של רכב נוסע ברכב עומד. ניתן היה לצפות כי רכב הנתבע ימצא עצמו, לפי גרסה זו, בשמאל הכביש, ולא בימינו. גם העצירה לשם החלפת פרטים מרמזת על כוונה של הנתבע לפנות ימינה, ולא להמשיך ישר, כטענתו.

8.גם אי-הגשת תביעה נגד נהגת התובעת מתיישבת היטב עם הבנה שלא היא האחראית לתאונה. הסברי עדי ההגנה בהקשר זה היו קלושים, כמו גם תיאורם את דבריו של הנוסע ברכב התובעת.

9.אמנם, העדרו של נוסע זה מאולם בית המשפט מציב קושי בפני התובעת, מעט יותר מאשר הקושי שמציב העדרה של הנוסעת ברכב הנתבע, אולם אין בקושי זה כדי לגבור על קשיי גרסת הנתבע, עליהם הצבעתי למעלה.