תא"מ 21014-05-15 סטניסלב נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'

1.התובע עותר לחייב את הנתבעים בנזק שנגרם לרכבו בתאונה מיום 13.12.14.

2.לטענת התובע, במועד התאונה נסע ברכבו מסוג מאזדה בצומת הרחובות ביאליק וחסן שוקרי בחיפה, וביקש לפנות ימינה לכיוון העיר התחתית. משמאלו נסע אוטובוס, שלא לקח את קשת הסיבוב ברדיוס המתבקש, חדר לתוך נתיבו, שפשף את רכבו עם חלק מתכת בולט מהאוטובוס וגם גרם לתקר בגלגל הקדמי – שמאלי. האוטובוס המשיך בנסיעה מספר מטרים ולאחר מכן עצר, הצדדים יצאו מהרכבים ולאחר דין ודברים ארוך, החליפו פרטים והתובע צילם את הרכבים במקום עמידתם.

3.הנתבע טוען כי היה זה התובע שחדר לתוך נתיבו השמאלי של האוטובוס ופגע בו.

4.לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי במסמכים שהוצגו לי, לרבות הודעות על התאונה, חוות דעת שמאיות ובמיוחד צילומי הרכבים לאחר התאונה, אני מעדיפה באופן מובהק את עדותו של התובע.

5.התובע העיד בצורה כנה ומהימנה, וכשלא ידע להשיב על שאלה או לא היה בטוח, לא היסס להודות בכך. על פי עדותו, מיד אחרי התאונה יצא מהרכב, ולא יכול היה להזיז אותו בשל העובדה שהגלגל השמאלי – קדמי התפוצץ ורק לאחר שבא חבר וסייע להחליף את הגלגל, ניתן היה להזיז את הרכב. עדות זו מהימנה בעיני, ואף הגיונית. בחינת התמונות, הן אלו שצורפו לתצהיר והן תמונות נוספות שהציג התובע מתוך הטלפון שלו שצולמו בזמן אמת, מראות כי רכב התובע נמצא בתוך הנתיב הימני ולא קרוב לנתיב שמשמאלו.

נהג האוטובוס שעומת עם תמונה זו, השיב שהתובע הזיז את הרכב, ועל כן התמונה לא משקפת את מיקום התאונה.

עדותו זו של נהג האוטובוס, לא רק שאינה מתיישבת עם ההיגיון, שכן לאור התקר ברכב התובע לא ניתן היה להזיזו, אלא שנהג האוטובוס אף שינה את גרסתו באופן מתגלגל במהלך העדות, כאשר טען בתחילה שהרכבים הוזזו מיד לאחר התאונה, ברם משעומת עם תמונה לפיה האוטובוס חוסם את כל הנתיב השמאלי, ולא הוזז, כפי שנטען בהתחלה על מנת לפנות את הדרך, השיב כי נכון שהשאיר את הרכב באמצע הכביש כיוון שלפי הנחיות אגד אסור להזיז את הרכבים, אלא לאחר שהכל מצולם. בעניין אחרון זה, טען נהג האוטובוס שהוא צילם את הרכבים, וניתן היה לצפות שיציג תמונות אחרות מתמונות התובע, ברם הוא הודה שהתמונות שצילם התובע משקפות את המצב כהווייתו – הדברים מדברים בעד עצמם. עוד אוסיף לעניין חוסר האמינות של נהג האוטובוס, כי משנחקר באגד על התאונה, לא מסר לנתבעת את הצילומים שכביכול צילם בטענה שהוא החליף את הטלפון הנייד ונמחקו לו כל התמונות. עדותו זו נשמעת בעיני לא אמינה, שכן כזכור התאונה אירעה בשעות הערב המאוחרות ולמחרת כבר בשעות הבוקר התייצב נהג האוטובוס למסור עדות באגד והטענה לפיה בן לילה נמחקו התמונות – אינה מהימנה בעיני.

סוף דבר, תמונה אחת שווה אלף מילים, ומיקומי הרכבים לאחר התאונה כפי שרואים בתמונות, וכשאני קובעת כשהרכבים לא הוזזו לפני צילום הרכבים, מלמדת שגרסת התובע ורק היא משקפת את האמת. מיותר לציין כי גם אופי הנזקים מתיישב עם עדות התובע.

6.הנתבעת לא חקרה ולא הזימה בכל דרך גובה הנזק הנטען, אם כי בצדק טענה שהסכומים המבוקשים עבור ביטול זמן היו מופרזים ולא נתמכו בראיה כלשהי.

7.אשר על כן, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את הנזקים הישירים ושכ"ט השמאי בסך של 5,986 ₪. באופן גלובלי, אני מעמידה את ביטול הזמן על סך מתון של 500 ₪, כך שסכום הפיצוי עומד על 6,486 ₪. בנוסף, ישפו הנתבעים את התובע באגרה ששולמה בתיק, לפי קבלות שתומצאנה להן, ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,600 ₪.

ניתן היום, י"ד אדר ב' תשע"ו, 24 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.