חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"מ 20884-11-13 כהן ואח' נ' מנשה ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
20884-11-13
17.11.2015
בפני השופט:
עדי סומך

- נגד -
תובעים:
1. לימור בת שבע כהן
2. איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

נתבעים:
1. יעקב מנשה
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
 

 

 

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

 

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעות, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להידחות שכן התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה ובכללה אחריותו של הנתבע 1 לתאונה.

 

ראשית יצוין כי האפשרות שהתאונה התרחשה על פי מנח הרכבים שהוצג על ידי התובעות הינה גבוהה יותר מאפשרות אותה הציג הנתבע 1, לאמור, התאונה התרחשה בעת שמשאית הנתבעים הגיעה לצומת לפני רכב התובעות שהגיע מאחוריה ועמדה בכניסה לצומת, כעולה מעדויות שני העדים בעניין זה. עם זאת, לא הוכחה בפניי ברמת סבירות אפשרית טענת התובעת 1 בנוגע לנסיעת משאית הנתבעים לאחור בעת התאונה. טענה זו הינה גרסה מאוחרת למועד האותנטי שבו ניתנה על ידי התובעת 1 גרסתה לתאונה לראשונה, דקות ספורות לאחר התרחשותה, שם אין זכר לנסיעת המשאית לאחור. נהפוך הוא, כל שצוין הינו שהתובעת 1 אינה יודעת לומר מהיכן הגיעה המשאית ושהיא עלתה על רכבה. גרסתה המאוחרת של התובעת 1 שניתנה כ- 10 ימים לאחר מכן אזכרה האמור לראשונה. ככל שנקבל, בהעדר סתירה לדבר (שכן בין היתר דבר זה כן אוזכר בהודעה הראשונה) את טענת התובעת 1 שרכבה עמד בעת התאונה, נמצא למדים כי העמדתו כך, בהתאם לציור שציירה, בשעה שהמשאית כבר נצבת מולה באלכסון והגיעה למקום קודם לכן, מצביעה על העמדת הרכב בשדה הראייה "המת" של המשאית בעת שנהגה אמור להימצא נוסע קדימה (שכן הנסיעה לאחור לא הוכחה) ועל כן אינו אמור לצפות חניית רכבים לימינו בצמידות לכניסה לצומת בנקודה זו. במצב דברים שכזה, ובשים לב לכך שכל שהוכח הוא שרכב התובעות עמד בשער הכניסה לצומת בשעה שהמשאית נוסעת, אין לבוא בטרוניה לנתבע 1 מפאת זה שפגע ברכב התובעות העומד במאוחר להגעתו בשדה הראייה הבעייתי לימינו. אציין כי יכול ותוצאת הדברים הייתה אחרת באם הייתה מוכחת בפניי עמדת התובעות בנוגע לנסיעת המשאית לאחור בעת התאונה, אלא שנתון מהותי זה נותר עד לרגע זה לוט בערפל ולמעשה לא הוכח דיו. בנסיבות, ומשנטל ההוכחה מוטל על התובעות במסגרת תביעה זו, לא נותר לי כי אם לקבוע שדין התביעה להידחות וכך אני מורה.

 

התובעות תישאנה בהוצאות התייצבות הנתבע 1 למתן עדות כנפסק בדיון לתשלום בתוך 30 ימים מהיום.

 

 

 

 

 

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ו, 17 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>