תא"מ 20840-03-14 הוט מובייל בע"מ נ' א.מ.י. אוזן בניה והשקעות בע"מ ואח'

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעים כתב תביעה על סכום קצוב בסך 39,644 ₪ בגין יתרת תשלומים בגין מכשירים ניידים ושרותי תקשורת לנתבעים.

הנתבעת 1 נתבעה בגין התחייבותה על פי הסכמי ההתקשרות עם התובעת ושני הנתבעים האחרים נתבעו בגין ערבותם להתחייבויותיה של הנתבעת 1.

הנתבעים התגוננו וטענו כי למרות התחייבותה של התובעת לספק לנתבעת 1 דיבוריות לרכב מסוג ספיריט בגין כל מכשיר שרכשו – לא סופקו הדיבוריות כמובטח.

כמו כן, טענו הנתבעים, התובעת הפסיקה לספק שירות תיקונים.

ניסיונות הנתבע 3 להשיג טלפונית את נציג התובעת לא צלחו ולכן בוטלה ההתקשרות.

לאחר הביטול נשלח טכנאי אך לאחר שעזב התקלקלו המכשירים בשנית.

לאחר שניתנה רשות לכך, תיקן הנתבע 3 את תצהירו וטען כדלקמן:

בעת המעבר בין מירס לתובעת, הפסיקה התובעת להעניק לנתבעת 1 שירותי תיקון סדירים.

לטענת הנתבע 3 לא ברור ולא ידוע כיצד בוצע תחשיב החוב הנטען.

בספטמבר 2010 רכשה הנתבעת 1, 15 טלפונים אליהם התלוו דיבוריות. לאחר מכן נרכשו טלפונים נוספים בגינם סופקו רק חלק מהדיבוריות או באיחור. סה"כ היו בידי הנתבעת 1, 33 מכשירים ובכ- 14 מהם לא סופקו דיבוריות.

עוד נטען כי חלק מהדיבוריות שסופקו לא היו חדשות אלא מחודשות.

הנתבעת 1 נאלצה לקרקע כ 20 משאיות בשל תקלות בדיבוריות למשך חצי יום עבודה אשר שוויו כ 400 ₪ למשאית.

הנתבעים נסמכו על זכות התובעת, כאמור בהסכם ההתקשרות, להיכנס לחצרי הרוכש וליטול ממנו את הציוד וטענו כי על התובעת לקבל את המכשירים אליה בחזרה, כפי שבקש הנתבע 3 מהתובעת לאחר שבוטל ההסכם, ולפטור אותם מיתרת תמורתם.

2. בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי התובעת פירטה נציגת התובעת את מסכת ההתקשרות בין הצדדים.

לטענת התובעת ההסכמים נכרתו עם הנתבעת 1 כאשר הנתבעים 2 ו 3 ערבו לקיום התחייבויותיה כלפי התובעת כדלקמן:

א. הסכם התקשרות מחודש מרץ 2011 לפיו נרכש מכשיר נייד בעלות 2,463.84 ₪ כולל מע"מ ב 36 תשלומים וחבילת דמי שימוש.