תא"מ 20821-05-14,תא"מ 26473-07-14,תא"מ 42245-11-13

1.לפניי שתי תביעות שאוחדו: הראשונה, תא"מ 20821-05-14, תביעה כספית ע"ס 7,558 ₪ (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 26473-07-14, תביעה כספית ע"ס 30,110 ₪ (להלן: "התביעה השנייה"), בסדר דין מהיר שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, כפי המתוארת להלן.

תאונת הדרכים אירעה ביום 30.05.2013 בין כלי רכב, מסוג אופל, מ"ר 74-607-13 שהיה הרכב הראשון מבין ארבעת כלי רכב מעורבים ושהינו רכב התובעת בתביעה הראשונה (להלן: "רכב האופל"), לבין כלי רכב, מסוג יונדאי, מ"ר 68-653-78 שהיה הרכב השני מבין ארבעת הרכבים המעורבים ושהינו רכב הנתבעים 1 ו-2 בתביעה הראשונה ורכב התובעת בתביעה השנייה (להלן: "רכב היונדאי"), לבין כלי רכב, מ"ר 79-547-78 שהיה הרכב השלישי מבין ארבעת הרכבים המעורבים ושהינו רכב הנתבעת 5 בתביעה הראשונה (להלן: "רכב אלבר"), לבין כלי רכב, מסוג שברולט, מ"ר 98-436-10, שהיה הרכב הרביעי והאחרון מבין ארבעת הרכבים המעורבים ושהינו רכב הנתבעים 3 ו-4 בתביעה הראשונה ורכב הנתבעים 1 ו-2 בתביעה השנייה (להלן: "רכב השברולט") (להלן: "התאונה").

למעשה, מדובר ב"תאונת שרשרת" שמעורבים בה ארבעה כלי רכב, כאמור לעיל.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו ארבעת הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הישיבה, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כדלקמן:

דין התביעה הראשונה להתקבל במלואה כנגד הנתבעים 3 ו-4 בלבד, ודין התביעה השנייה להתקבל במלואה.