תא"מ 20791-10-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' ראובני ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שארעה ביום 4.2.14.

בדיון שנערך העידו שני הנהגים: נהגת התובעת, הגב' רינת בסל (להלן: נהגת התובעת) והנתבע, מר יוסף ראובני (להלן: נהג המשאית).

נהגת התובעת תיארה כי ביום התאונה, בעת שנסעה בנתיב הימני, היא הרגישה חבטה קלה בצד השמאלי-אחורי של רכבּה. הנהגת תיארה כי היא הפנתה את מבטה וראתה את המשאית בסטייה לנתיב הימני כשהיא צמודה לרכבּה וכן תיארה היא כי כתוצאה מהפגיעה, רכבּה הסתובב ונעצר כשהוא מתחת לפגוש המשאית. כנגד גרסה זו, העיד נהג המשאית כי הוא נסע בנתיב הימני של הכביש. לדבריו, ברגע מסוים הרגיש מכה בצד ימין של המשאית ואז הבחין ברכב התובעת מול פני המשאית. הנהג העיד כי לא ראה מהיכן הגיע רכב התובעת.

לבית המשפט הוגשו הודעות הנהגים למבטחות, תמונות הנזק (סומנו ת/1) וכן הוגש תיק המשטרה (סומן ת/2).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו לי, שמעתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו את התאונה ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה במידה הדרושה במשפט אזרחי. ראש לכל, נהגת התובעת מסרה עדות מפורטת ומהימנה. נהגת התובעת העידה כי נסעה בנתיב הימני במשך כל נסיעתה, כי חשה את הפגיעה בחלק האחורי של רכבּה, ראתה את סטיית המשאית ואף תיארה את מנגנון התאונה לאחר הפגיעה. עדותה של נהגת התובעת עלתה בקנה אחד עם טופס ההודעה שמסרה למבטחת ביום התאונה ועם הודעתה במשטרה. גרסתה מתיישבת גם עם תמונות הנזק שהוצגו לבית המשפט. אל מול גרסה זו, מסר נהג המשאית גרסה שאין בידי לקבלה. נהג המשאית טען אף הוא כי נסע בנתיב הימני. עם זאת, בגרסתו נתגלו מספר בקיעים: ראשית, אין כל דרך להסביר את התרחשות התאונה בהתאם לגרסת הנהג. ודוקו: הנהג הדגים בבית המשפט ואף במסגרת חקירתו במשטרה, כי רכב התובעת הגיע מימינו וקיבל את המכה מצדו השמאלי. ואולם, מימינו של נהג המשאית היתה, על פי עדותו, מדרכה (עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 1; וראו גם את חקירתו של נהג המשאית במשטרה, עמוד 2, שורות 24-25). משכך, לא ניתן לקבל גרסה זו. על זאת יש להוסיף כי בעוד שנהגת התובעת תיארה את התאונה על כל השתלשלויותיה, נהג המשאית אישר כי בפועל לא ראה כלל מאין הגיעה נהגת התובעת ואף לא זכר בוודאות כי אכן נסע בנתיב הימני בעת התרחשות התאונה (ראו חקירתו במשטרה, עמוד 2, שורה 3). לבסוף, אציין כי גירסתו של נהג המשאית תומכת במובן מסוים בגרסת נהגת התובעת. כזכור, הנהגת תיארה כי המשאית סטתה לנתיבה מן הנתיב האמצעי. נהג המשאית אישר כי בתום התאונה המשאית נמצאה בסטיה בין הנתיב הימני והאמצעי ("הצד האחורי של הרכב ברח מהנתיב שלי" – עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 23-22 וכן עמוד 4, שורות 7-6 ו- 15-11). הנהג טען אמנם כי סטיה זו נגרמה בשל בלימתה הפתאומית של המשאית, אך שוכנעתי, מכל הטעמים שפורטו, כי גרסתה של נהג התובעת היא שמתארת נכוחה את אשר ארע.

אשר על כן, התביעה מתקבלת במלואה. משכך, ישלמו הנתבעים לתובעת, באמצעות הנתבעת 2, את הסכומים הבאים:

1.         סך של 11,307 ₪ בגין הנזקים.

2.         סך של 517 ₪ בגין שכר טרחת שמאי.

3.         שכר טרחת עורך-דין בשיעור של 17.5%.

4.         סך של379 ₪ בגין אגרת משפט.

5.         שכר העדה בסך של 350 ₪ כפי שנפסק בדיון.

אני פוטרת מתשלום יתרת האגרה.