תא"מ 20745-03-14 זעזע נ' עזאם ואח'

תביעה כספית נזיקית על סך של 35,365 ₪ בגין נזק רכוש שלטענת התובע, גרם רכב הנתבעת 2, בו נהג הנתבע 1, לרכב התובע.

לטענת התובע, ביום 29.4.13 נהג ברכב שבבעלותו מסוג קרייזלר ווייג'ר מ.ר. 8204528 (להלן: "רכב התובע") מכיוון שכונת אלפואר לכיוון הכביש הראשי בשפרעם. באותה העת חנה רכב הנתבעת 2 מסוג אודי מ.ר. 8947651 (להלן: "האודי"), בו כאמור נהג הנתבע 1, מימין לכביש, בכיוון נסיעת התובע, מול מאפיית "אלנור". לפתע ובאופן פתאומי, נכנס רכב האודי לכביש וניסה לבצע פניית פרסה וחסם את דרכו של התובע, באופן שגרם להתנגשות בין הרכבים ורכב התובע נהדף אל עבר רכב שלישי שחנה בצדו השמאלי של הכביש ופגע בו. לרכב התובע נגרם נזק בלתי הפיך.

לטענת הנתבעים התאונה אירעה באשמתו של התובע. לטענתם, הנתבע 1 נסע בנתיב נסיעתו כדין ואילו התובע, שנסע בנתיב הנגדי, עקף רכב צד ג' שהיה לפניו, נכנס לנתיב הנסיעה של האודי ופגע בו בצד שמאל קדמי, סיבב אטת רכבו ופגע בו שוב. התובע, קבע מהירותו, המשיך בנסיעה כאשר איבד את שליטתו ברכב עד שפגע ברכב צד ג' שחנה בצידי הכביש.

התובע הגיש תצהיר וכן תצהיר בנו שהיה איתו ברכב ואשר לטענתו, כלל לא הבחין במתרחש עד להתנגשות עם האודי, שכן התעסק במכשיר הסלולארי. כן הוגשה מטעמו חוות דעת שמאי אשר העריך את הנזק בסך של 30,960 ₪.

מטעם הנתבעים הוגש תצהיר הנתבע 1 בלבד.

בדיון שהתקיים ביום 2.10.14 נחקרו בפניי כל העדים ובתום הישיבה הוריתי על הגשת סיכומים בכתב.

טענות התובע

התובע טוען כי יש לקבל את התביעה, משזו הוכחה, עפ"י מאזן ההסתברויות. התובע לא נחקר כלל על גרסתו, גרסתו מתיישבת עם מוקדי הפגיעות ברכבים, גרסת הנתבע 1 אינה הגיונית בעליל ואיננה מתיישבת עם מוקדי הפגיעות ברכבים, הנתבע 1 סתר את עצמו בנוגע לנסיבות התאונה, באופן מהותי, כתב אישום הוגש נגד נתבע מס' 1 בגין התאונה והוא כלל לא תבע את הנזקים שנגרמו לאודי בשל התאונה.

התובע טוען כי אין מקום להידרש לטענה שהועלתה לראשונה ע"י הנתבעים לראשונה בישיבת ההוכחות ולפיה התובע לא נהג ברכב בעת התאונה. טענה זו נדחתה ע"י ביהמ"ש והתובע ובנו הכחישו את הטענה, אשר נסתרה אף באישור על העברתו של התובע באמבולנס לביה"ח, אשר הוגש וסומן ת/3.