תא"מ 20711-04-15 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ש. שלמה רכב בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 11.08.2014, בין כלי רכב, מ"ר 32-419-79 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 ובבעלות התובע 2 ונהוג על ידו (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 57-780-75 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין הצדדים חלוקים ביניהם לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 70% ואילו נהג רכב התובעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 30%.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

למרות התהיות שעלו מגרסתו של נהג רכב התובעים, ככלל, אני מעדיף את גרסתו, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעת, שלא התיישבה עם תמונות זירת התאונה, עם מוקדי הנזק ברכבי הצדדים, עדותו הייתה בלתי עקבית, בלתי הגיונית, והותירה בי רושם של חוסר מהימנות.

מוקד הנזק ברכב התובעים הוא בדופן הימינית האמצעית והאחורית. מוקד הנזק ברכב הנתבעת הוא בכנף הקדמית הימינית. אמנם, מוקד הנזק ברכב הנתבעת אינו מתיישב עם גרסתו של נהג רכב התובעים לתאונה, אך אין הוא מתיישב אף עם גרסתו של נהג רכב הנתבעת לתאונה.

איני מקבל את גרסתו של נהג רכב הנתבעת כפי שעלתה בטופס ההודעה מטעמו, בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, לפיה בעת פנייתו ימינה של רכב הנתבעת לכיוון חנייה המובילה לגן ילדים, ניסה נהג רכב התובעים להשתחל בין רכב הנתבעת למדרכה מצד ימין, אלא שתוך כדי כך ארע המגע בין הרכבים. אם נסיבות התאונה היו כפי גרסתו של נהג רכב הנתבעת, הרי שהיינו מצפים לראות נזק לחזית רכב התובעת או לדופן השמאלית של רכב התובעת. למעלה מזאת, נהג רכב הנתבעת מאשר בחקירתו הנגדית כי על פי תמונת מיקום התאונה (תמונה א'), רכב כלל אינו יכול להשתחל בין רכב הנתבעת למדרכה (עמ' 4, שורות 7-6 לפרוטוקול).