תא"מ 20694-12-15 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מאיר ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 20.05.2015 בין כלי רכב, מ"ר 58-781-76 שבעת התאונה היה נהוג בידי התובע 2 ומבוטח על ידי התובעת 1 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 30-029-32 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית למסקנתי:

נהג רכב התובעים מעיד כי לאחר שהחל בנסיעתו בתוך מתחם תחנת הדלק, במהירות נסיעה איטית, הגיח רכב הנתבעות משמאל, כשהוא בניצב אליו, ופגע באזור הדלת השמאלית הקדמית של רכב התובעים. נהג רכב התובעים מעיד כי לא הבחין ברכב הנתבעות אלא לאחר הפגיעה.

לעומת זאת, מספרת נהגת רכב הנתבעות כי בעת המגע בין הרכבים, רכבה היה במצב עמידה ואילו היה זה רכב התובעים אשר הגיח במהירות לכיוונה והשתפשף עם לוחית הרישוי הקדמית שברכבה.