תא"מ 20518-02-12 סלקום ישראל בע"מ נ' מעדני

בפני תביעה כספית על סך 16,778 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת חברת סלקום ישראל בע"מ (להלן: "סלקום" או "התובעת") הינה חברה הרשומה כדין בישראל המפעילה ומספקת שירותי תקשורת סלולריים למנויה. בזמנים הרלבנטיים לתביעה, סיפקה סלקום לנתבע שירותים סלולריים וכן מכרה לו ציוד; הנתבע התחייב לשלם לסלקום בגין השירותים והציוד את התעריפים והסכומים כמתחייב מהסכמי ההתקשרות שבין הצדדים; הנתבע הפר את התחייבויותיו כלפי סלקום, ונכון ליום 14/2/11 נותר חייב לה סכום כולל בסך 16,143.74 ₪, אשר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התגבשותו ועד מועד הגשת התביעה, מסתכם בשווי התביעה כאמור; הנתבע נדרש ע"י סלקום ו/או ע"י ב"כ לסלק את חובו, אולם הפניות לא הועילו.

הנתבע (אשר בחר לייצג את עצמו ללא עו"ד) טוען כי התחייב לשלם לסלקום בגין שירותים סלולריים עפ"י התעריפים שסוכמו בינו לבין סוכן המכירות בשם איתי (להלן: "סוכן המכירות") אך לגרסתו סלקום היא זו שהפרה את ההסכם עמו, עת הגישה לו חשבונות מנופחים שכוללים שירותים שלא הוזמנו על ידו; הנתבע התלונן בפני נציגי סלקום בקשר לחשבונות השוטפים שנשלחו לו, אך סלקום עמדה על חובו כלפיה, והתנערה מהצעת סוכן המכירות; לאחר שקיבל הנתבע מכתב דרישה מב"כ התובעת, הוא פנה אליו והסביר לו את עמדתו ואף ציין מפורשות שאין בכוונתו לשלם את החוב כל עוד לא יומצאו לו מסמכי העסקה שבוצעה בינו לסלקום לרבות הזמנת הציוד; בטרם המעבר מחברת אורנג' לסלקום הובטח לנתבע זיכוי בסך 7,200 ₪ בגין קנס יציאה ששילם הנתבע מיד עם המעבר, אך סלקום לא זיכתה את הנתבע כמובטח; הנתבע מודה כי סופקו לו מכשירים ע"י סוכן המכירות עם סיום העסקה, אך לטענתו הובטח לו על ידו בצורה מפורשת ע"י סוכן המכירות כי הינם ללא חיוב. לאחר שהגיע החשבון הראשון מסלקום שכלל חיוב בגין הציוד הוא פנה לסוכן המכירות שהבטיח לסדר את העניין, אך החיובים נמשכו. הנתבע פנה אל מוקד השרות לשם ביטול החיובים בגין הציוד, אך סורב.

הנתבע מוסיף וטוען כי מטרת המעבר שלו לסלקום הייתה להוזיל עלויות בחשבונות השוטפים, וזאת לאור הבטחת סוכן המכירות להביא להוזלת העלויות הקיימות לפחות ב- 30%, לאחר שהוצגו בפניו חשבונות אחרונים של חב' אורנג', אך בפועל העלויות יתייקרו באופן ניכר. נטען, כי מדי חודש, נערכו שיחות על ידו עם נציגי השרות אצל התובעת בגין החשבונות השוטפים, אך ללא הועיל והם סירבו לאשר את הצעת סוכן המכירות ולעמוד בה.

אעיר כי התובעת לא פירטה בתביעתה כיצד חושב סכום התביעה. כמו כן לא צורפו העתקים ממסמכי היסוד העומדים בבסיס תביעתה, וכל שצורף הוא דו"ח פעולות לקוח הכולל את העמוד הראשון ועמוד אחרון (18) בלבד. לתצהיר עדות ראשית מטעם סלקום צורפו רשימת מסמכים (במקור התצהיר חתום על ידי גב' אדית חזקאל, מתאמת קשרי עורכי דין אצל התובעת). לאור שינוי סדרי עבודה, הגישה סלקום בקשה להתיר לה הגשת תצהיר מתוקן בנוסח זהה (כולל אותם נספחים), חתום ע"י עו"ד אלגרנטי עידית, והבקשה אושרה.

כעולה מגרסת סלקום, כפי שפורטה בתצהיר עדות הראשית, הנתבע חתם עם התובעת על מס' עסקאות התקשרות במסגרתן רכש מכשירים וחיבר מנויים לתוכניות זמן אוויר; בכל התקופה בה היה הנתבע לקוח של סלקום, דאגה האחרונה לספק לנתבע שירותים סלולריים, ככל שהנתבע עמד בתשלומים השוטפים; לצורך תשלום החשבון החודשי השוטף, התחייב הנתבע לשלם לסלקום באמצעות כרטיס אשראי; בבעלות הנתבע היו 7 מנויים; ביום 18.7.10 חתם הנתבע על מס' עסקאות בתוכנית "חופשי בעסקים – עסק אישי ללקוחות סוהו 2010", במסגרתן רכש ציוד במסלול הנ"ל לשלושה מנויים: 0522903850, 0524571158, 052-8976070 ׁׁ(להלן: "מנוי 850", "מנוי 158", "מנוי 070", בהתאמה); במועד ׁ(שלא צוין), חובר מנוי נוסף של הנתבע שמספרו 052-8975588 (להלן: "מנוי 588") לתוכנית "מכשיר קבוע לרכבSOHO במסגרתה רכש הנתבע מכשיר מוטורולה ספיריט ב- 36 תשלומים; במועד כלשהו (לא צוין) חתם הנתבע על חוזה תכנית "הטבת טרייד אין מדורגת 36 חודשים ללקוחות SOHO ביחס למנוי נוסף שמס' 0528972121 (להלן: "מנוי 121"); במועד (שלא צוין) חובר מנוי נוסף של הנתבע שמס' 052-8974080 (להלן: "מנוי 080") לתוכנית "עסק מתקדם ללקוחות סוהו", המקנה תעריפים מוזלים והטבות; במועד (שלא צוין) חתם הנתבע על חוזה "נספח שירות UMTS ללקוחות סוהו" ביחס למנוי נוסף מס' 052-8975566 (להלן: "מנוי 566"); במעמד העסקאות הוסבר לנתבע כי עפ"י החוזים עליהם הוא חתום, יתקבל החזר כספי בעד המכשירים כנגד שימושים בפועל מעל לסכומים מסוימים, הכול בהתאם לחוזה הספציפי והרלבנטי לקו המחובר אליו; הנתבע שילם תשלום אחרון ביום 25.1.11, וביום 8.2.11 ביקש לנייד את כל המנויים שלו מסלקום לחברה אחרת.