תא"מ 20484-07-14 דהאן נ' לחיאני

מדובר בתיק בסדר דין מהיר ובהתאם להוראות סעיף 214 טז' יהיה פסק הדין קצר ותמציתי.

התובעת הגישה תביעה זו לפיצוי כספי בסך 75,000 ₪ בגין ליקויים בעבודות שיפוץ שערך הנתבע בביתה. התובעת היא אישה מבוגרת, ומי שניהל את כל ההליכים אל מול הנתבע, ואף העיד מטעם התובעת, הוא בנה, מאיר דהאן (להלן: "דהאן").

אין מחלוקת כי ביום 1.1.13 נחתם ההסכם לשיפוץ תמורת 30,000 ₪ כאשר מדובר היה בבניה קלה בלבד. אין מחלוקת כי ביום 20.1.13, לאחר שהחלה עבודת השיפוץ, הסכימו הצדדים על שינוי ההסכם, לבניה כבדה, ונחתם הסכם נוסף, בו נקבע שחזית התוספת תבוצע עם קורות בטון ובלוקים ותמורת ההסכם גדלה ל- 48,000 ₪.

בית משפט מינה מומחה מטעמו לבדוק את התוספת שנבנתה. המומחה המהנדס יעקב דבדבני (להלן: "המומחה"), בדק את התוספת שנבנתה ונתן את בחוות דעתו ביום 18.5.15. בחוות הדעת נקבע, כי מדובר בתוספת בניה אשר בוצעה ללא היתר כחוק וללא תוכנית קונסטרוקציה כנדרש בחוק. גם ההסכם בין הצדדים היה רשלני וללא פירוט העבודות. כמו כן, לא עורב בתוכנית מהנדס קונסטרוקציה ולא נערכו בדיקות על ידי חוקר קרקע. ממצאי מומחה בית המשפט הם, כי בכל תוספת הבניה בוצעה פלטת יסוד אחת בלבד ללא זיון, הקורות בוצעו ללא זיון, והונחו על הבניין הקיים ללא תפר מקובל. בין הבניין הקיים לתוספת נפתח פתח בקיר ללא יציקה של קורה כנדרש. המומחה הבחין בסדקים רבים בעובי גדול. הרצפה בוצעה בשיפוע עד 1% ונמוכה ב- 15 ס"מ מפני הקרקע, כך שקיים ניקוז הפוך של פני הקרקע ליד קיר התוספת. המומחה קבע, כי לא ניתן ואסור לבצע תוספת בניה כזו ללא חישובים סטטיסטים ולא תוכנית קונסטרוקציה מאושרת, שתביא בחשבון את סוג הקרקע, והסדקים מעידים על הליקויים במבנה. העדר יסודות מהווים סכנה למבנה, בעיקר כאשר מדובר בקרקע חרסיתית בה נדרשים יסודות עמוקים וכלונסאות כנדרש. המומחה הוסיף וקבע, כי הפתח שנפתח בבית הקיים נמצא בסכנת התמוטטות ובהעדר מידע בדבר הזיון הקונסטרוקטיבי לא ניתן לאשר את הבניה. בנסיבות אלה, עלות תיקון הבניה היא גבוהה מאוד ואיננה נראית מוצדקת. לפיכך נקבע בחוות הדעת כמעשי יותר, לפרק את המבנה החדש, לתכננו מחדש כראוי וכנדרש בתקנות התכנון והבניה ולבצעו על פי התוכנית. עלות ההריסה והבניה מחדש, עומדת על כ- 60,000 ₪ בתוספת מע"מ ו- 10% פיקוח הנדסי ותמשך כ- 70 יום. בהשלמה לחוות הדעת מיום 7.6.15, לבקשת בית המשפט, קבע המומחה כי עלות הריסת התוספת שנבנתה והשבת המצב לקדמותו מוערכת כ- 8,000 ₪.

שני הצדדים נמנעו מלזמן את מומחה בית המשפט לחקירה על חוות דעתו, ובכך למעשה אימצו את חוות הדעת. אין מחלוקת איפוא, כי מדובר בבניה שנעשתה באופן בלתי ראוי ואף מסוכן, שאין מנוס מלפרק אותה ולבנות מחדש, לאחר הכנת תכנית קונסטרוקציה וקבלת היתרים כחוק.

המחלוקת בין הצדדים, נוגעת איפוא לשאלה, מי אחראי לבניה רשלנית ומסוכנת זו. דהאן טען, כי הנתבע הוא האחראי לעבודה הרשלנית, בכך שהוא נטל על עצמו כקבלן את ביצוע העבודה וביצע אותה באופן רשלני ומסוכן. מנגד טען הנתבע, כי דהאן עצמו שימש כקבלן ראשי וכמתווך לעבודה, והוא זה שלקח על עצמו את האחריות לאופן הבניה, למרות התרעותיו של הנתבע.

עדות דהאן - בעדותו בבית המשפט העיד דהאן, כי הוא עוסק גם בשיפוצים ומנהל פרויקטים במסגרת חברת מ.ד. פרויקטים מאיר דהאן. דהאן נשאל מדוע לא הגיש בקשה להיתר עם תוכניות כנדרש בחוק, והתחמק גם ממתן תשובה לשאלה זו (ע' 8 ש' 10 לפרו'). דהאן נשאל אם שולה אחותו היתה זו שדרשה לעבור מבניה קלה על פי ההסכם הראשון לבניה כבדה על פי ההסכם השני, והתחמק מתשובה ברורה (ע' 8 ש' 14 – 15 לפרו'). בהמשך חקירתו, טוען דהאן כי הנתבע הוא שהציע לבנות את התוספת בבניה כבדה, בניגוד לדעתו של דהאן. הדברים אינם מתיישבים הן עם ההגיון, שכן מדובר בעלות גבוהה יותר וביחסים בין מזמים לקבלן, והם אינם מתיישבים גם עם ההסכם השני, שנוסח כידוע על ידי דהאן עצמו.

באשר לטענה כי דהאן שימש כמתווך וכקבלן ראשי - דהאן אישר, כי בשני מקרים אחרים הוא תיווך בין הנתבע למזמיני עבודות שיפוץ, לשם ביצוע עבודות שיפוצים תמורת עמלות, אולם הכחיש כי במקרה זה נטל עמלה עבור תיווך בעבודה, וציין כי השיק בסך 2,000 ₪ שהציג הנתבע, הוא בגין תיווך בעבודה אחרת. דהאן אישר כי החשבוניות שהוציא הנתבע, הוצאו לפקודת החברה שבבעלותו, מ.ד. פרויקטים ולא לפקודת האם, התובעת, שהיא המזמינה. דהאן נשאל עוד, מדוע בראש הסכם הראשון מופיעה כותרת "הסכם קבלן משנה", ומיהו הקבלן הראשי אם הנתבע הוא קבלן משנה, וטען כי מדובר בטעות בניסוח (ע' 11 ש' 23 עד ע' 12 ש' 5 לפרו').

לגופה של העבודה, דהאן טען כי הוא העיר לנתבע שהעבודה לא נראית לו מקצועית אבל הנתבע אמר שהוא אחראי על העבודה.