תא"מ 20478-08-12 אלדן תחבורה בע"מ נ' קליר ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, אני קובע כי לא ניתן לשלול את הנזק המוכח בתור הנזק שנגרם לרכב התובעת בתאונה זו. הנזק הנראה לעין אינו בולט וייתכן כי זו הסיבה שהנתבע 1 טען כי לא נגרם לרכב התובעת נזק כלל. עם זאת, מדובר במיקום נזק שתואם את מנח רכב התובעת בעת התאונה בעת שזה ביקש לפנות ימינה וגם את עדות הנתבע 1 [ עמ' 2 שורה 20 לפר' הדיון] כי הוא נסמך על אמרת נהג התובעת בלבד מיד לאחר התאונה, לפיה לא נגרם לרכב התובעת נזק אך לא על דברים שראה במו עיניו באמת, דבר שהינו חיוני ביותר במקרה זה. הוכח גם כי עוצמת הפגיעה ברכב התובעת לא הייתה מינורית ברמה הסובייקטיבית לפחות של מי שישב בו בעת התאונה, וזאת הן מעדות עדת התובעת והן מעדות הנתבע 1 שתיאר כי התנהגותה של עדת התובעת לאחר התאונה הייתה של בהלה. הדבר גם מתיישב עם עדות הנתבע 1 בנוגע לתוואי הדרך בירידה שבו נסעו הרכבים ובהתאם את עוצמת עצירתו את רכבו בחוזקה [שם, בשורות 18-19], ללמדך, שהאפשרות להותרת נזק תואם לזה המוכח בתמונות שמאי התובעת, הינה הרבה יותר הגיונית וסבירה מאשר אי הותרת נזק כלל. ככלל ובאשר לגובה הנזק שנתבע, ניכר כי עיקר העלות נעוצה במרכב הפנימי שניזוק שניתן להבחנה בפועל בעת פירוקו בלבד.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 7,535₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 29.6.12, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,400 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ז' אדר ב' תשע"ו, 17 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.