מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אייזנשטיין ואח'

לפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב (משאית) שבוטח על ידי התובעת (להלן: "משאית התובעת") בתאונה מיום 4.1.2015 בה מעורב רכב הנתבעים (משאית), ביציאה מחצרי מחסני בונדד "אדנים" באשדוד.

קיימת מחלוקת בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, כשלכל צד גרסה משלו.

לגרסת נהג התובעת, יש נתיב אחד ליציאה מהמקום ונתיב אחר לכניסה. כאשר משאית התובעת הייתה בנסיעה ישרה במהירות איטית בנתיב היציאה והתקדמה לשער היציאה כשבכוונתה לפנות ימינה, משאית הנתבעים הייתה בעצירה בנתיב הכניסה משמאל, כשחלקה הקדמי מופנה לכיוון נסיעת משאית התובעת (לכיוון היציאה). כשמשאית התובעת התקדמה והגיעה עם חלקה הקדמי עד לקבינה של משאית הנתבעים, החלה זו בנסיעה אגב סטייה ימינה לנתיב נסיעת משאית התובעת ופגעה עם ארגז משאית הנתבעים במשאית התובעת בצד שמאל.

מנגד לגרסת נהג הנתבעים, במקום יש נתיב אחד לכניסה וליציאה. משאית הנתבעים הייתה בנסיעה בנתיבה ומשאית התובעת בעצירה בצד הדרך, מאחורי משאית הנתבעים. כשמשאית הנתבעים החל בפנייה ימינה, לפתע החלה משאית התובעת בנסיעה לתוך נתיב נסיעת משאית הנתבעים ופגעה בה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק בכלי הרכב הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים באופן הבא: נהג משאית הנתבעים - 80%; נהג משאית התובעת - 20%.

ראיתי להעדיף את גרסת נהג התובעת לאופן התרחשות התאונה. עדותו של נהג התובעת בנוגע לאופן התרחשות התאונה הייתה קוהרנטית. גרסתו בעדותו הייתה אחידה לגרסה שנמסרה בטופס ההודעה שמועדו ביום התאונה. מדובר בגרסה אוטנטית ולה יש לייחס משקל רב יותר מגרסת נהג הנתבעים, שלדבריו אינו חתום על טופס ההודעה מטעם הנתבעים ולא ראה אותו ולמעשה גרסתו מוצאת ביטוי לראשונה בעדותו למעלה משנתיים לאחר התאונה.

תמיכה בגרסת נהג התובעת לפיה התאונה התרחשה לאחר שמשאית הנתבעים שהייתה בעצירה החלה בנסיעה אגב סטייה ימינה, יש באישורו של נהג הנתבעים בעדותו, כי משאית הנתבעים הייתה בעצירה ליד "הבוטקה" מצד שמאל כשהקבינה של משאית התובעת מקבילה לארגז משאית הנתבעים וכי עובר לתאונה נהג משאית הנתבעים החל בנסיעה וכדבריו, "טיפה" נגע בקלאצ' והסיט הגה ימינה ושמע רעש של שבירה (עמ' 3 שו' 8-12). בנוסף, בעוד שנהג התובעת העיד שראה את מהלך הנסיעה של משאית הנתבעים שהייתה בעצירה לפניו, נהג הנתבעים אישר שלא ראה את מהלך התאונה רק שמע רעש.

גרסת נהג הנתבעים לאופן התרחשות התאונה לא הייתה משכנעת. נהג הנתבעים אישר שלא ראה את מהלך התאונה. הוא אינו חתום על טופס ההודעה ולדבריו לא ראה אותו, וגרסתו מוצאת ביטוי לראשונה בעדותו שנתיים לאחר התאונה. נוסע משאית הנתבעים אישר שלא ראה את משאית התובעת עובר לתאונה (עמ' 4 שו' 18) ואין בעדותו לשפוך אור על מהלך כלי הרכב ומשכך על נסיבות התרחשות התאונה. בנוסף, בעוד שלדברי נהג הנתבעים בעדותו אף שהתעתד לפנות ימינה, בעת התאונה הוא לא פנה ימינה, אלא רק נגע קלות "בקלאצ' והגה ימינה" (עמ' 3 שו' 11-12 ושו' 31-32), בטופס ההודעה נ/1 נמסר כי רכב הנתבעים היה בעת פנייה ימינה. כשנהג רכב הנתבעים נשאל לגבי השוני בגרסאות תשובתו: "אני לא יודע מה הוא רשם אני לא פניתי ימינה" (עמ' 3 שו' 31-32) מעוררת קושי, עת שקודם העיד שמסר את פרטי האירוע ל"בעל הבית" שדיבר עם הביטוח ובשלהי חקירתו הנגדית הבהיר: "הייתי לפניו בשער, אני סובבתי את ההגה ימינה טיפ טיפה התקדמתי" (עמ' 4 שו' 6).

זאת ועוד, גרסת נהג ונוסע משאית הנתבעים לפיה יש נתיב אחד לכניסה ויציאה למשאיות ושתי משאיות אינן יכולות לנסוע במקביל, אינה עולה בקנה אחד עם עדותו של נהג הנתבעים לפיה בטרם החלה משאית הנתבעים בנסיעה, וכשנהג הנתבעים נגע, כלשונו, קלות בקלאצ' והסיט הגה ימינה, משאית התובעת הייתה בעצירה עם הקבינה שלה במקביל לארגז משאית הנתבעים. מנח משאית התובעת, אליבא גרסת נהג הנתבעים, מסתבר עם קיומם של שני נתיבים, אחד ליציאה ואחד לכניסה כגרסת נהג התובעת, יותר מקיומו של נתיב אחד שאינו מאפשר מעבר שתי משאיות במקביל, כגרסת נהג הנתבעים. בנסיבות אלה, משהמסקנה כי היו במקום שני נתיבים, ונהג הנתבעים העיד כי עובר לתחילת נסיעת רכב הנתבעים הוא היה בעצירה בצד שמאל, לא ניתן לראות במהלך נסיעת משאית התובעת בנתיב היציאה מימין עקיפת רכב הנתבעים.

מוקדי הנזק ברכב התובעת תומכים בגרסת נהג התובעת לאופן התרחשות התאונה. משאית התובעת, על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ניזוקה בדופן שמאל, כאשר דלת קדמית שמאלית, פנס ראשי קדמי בצד שמאל, מדרגות שמאל ומראה שמאלית ניזוקו ובתמונות הרכב נראים סימני פגיע בדלת קדמית ובכנף קדמית שמאלית מעל מדרגות הקבינה ותלישת המראה השמאלית. לא הוצגה תמונת משאית הנתבעים, אולי שני הנהגים היו תמימי דעים כי נקודת המגע עמה הייתה בארגז. מיקום הנזק בכלי הרכב (דופן קדמי שמאלי במשאית התובעת וארגז משאית הנתבעים מאחור) בשים לב לתלישת מראה שמאלית במשאית התובעת ומיקומה (כפי הנראה בתמונות ת/2) מסתברים עם גרסת נהג התובעת לכך שמשאית הנתבעים שהייתה בעצירה לשמאלו החל בנסיעה אגב סטייה ימינה כשמשאית התובעת הגיעה בנסיעה עם חלקו הקדמי מקביל לארגז משאית הנתבעים (ומכאן תלישת המראה וסימני הפגיעה בדלת הקדמית ובכנף קדמי מעל המדרגות במשאית התובעתׂ) יותר מגרסת נהג הנתבעים לכך שמשאית התובעת היא שהחלה באורח פתע בנסיעה. גרסה שהייתה מתאפיינת בסימני פגיעה בחזית משאית התובעת, שלא נראו.

ממכלול טעמים אלה, האחריות המרבית לתאונה, בשיעור שקבעתי, מוטלת על נהג משאית הנתבעים.

עם זאת, לנהג משאית התובעת, אף הוא, אחריות לתאונה, וזאת בשיעור שקבעתי. משאית התובעת מתקדמת בנסיעה כשמשמאל לנתיב הנסיעה עומדת משאית הנתבעים בנתיב הכניסה אולם עם הפנים ליציאה, כך שהיה על נהג התובעת לצפות כי בכוונת משאית הנתבעים לפנות ימינה, לנקוט באמצעי זהירות על מנת לוודא כוונותיה ולמצער להסיט את המשאית ימינה. לא נטען כי פעולות אלה נעשו ומכאן אחריותו בשיעור קבעתי.

אשר על כן, לאור חלוקת האחריות שקבעתי, ומשהנזק לתובעת נתמך בחוות דעת שמאי שלא נסתרה, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 2,932 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, אגרת המשפט ששולמה, שכר עד התובעת כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.