תא"מ 2043-07-15 קימור נ' פרידמן ואח'

בעניין: בקשה לתיקון כתב התביעה

1.התובעת הגישה לבית המשפט לתביעות קטנות ביום 1/7/15 תביעה על סך 33,800 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה ב – 3 אירועי הצפה שהתרחשו בשנים 2008 ו – 2009 בדירה ברח' יפה נוף 114 אותה שכרה מהנתבעים. בסעיף 32 לכתב התביעה טענה התובעת כי על פי דו"ח שמאי מטעמה עלות הנזק שנגרם לה היא 100 אלף ₪ אך כדי לסיים את העניין במהרה היא מסתפקת בתקרת הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות. בסעיף 33 לכתב התביעה הודיעה התובעת כי סכום התביעה ישונה אם יוחלט להעביר את התביעה לבית משפט השלום.

2.ביום 27/7/15 הגישו הנתבעים כתב הגנה במסגרתו העלו טענות רבות, לרבות התיישנות ושיהוי.

3.ביום 29/1/16 ניתנה על ידי החלטה מפורטת בבקשת הנתבעים להמצאת מסמכים. בסעיף 8 של ההחלטה ציינתי כי למרות שעל פני הדברים התביעה אינה מתאימה לבירור בבית המשפט לתביעות קטנות, אין בכוונתי ליזום העברת התיק לבית משפט השלום מהטעמים שפורטו באותה החלטה.

4.ביום 1/5/16 הגישה התובעת בקשה להעברת התביעה לבית משפט השלום. חרף התנגדות הנתבעים קיבלתי את הבקשה בהחלטתי מיום 19/5/16. בסעיף 13 של ההחלטה הוריתי לתובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה לא יאוחר מיום 19/6/16.

5.ביום 27/6/16 הוגשה הבקשה שבפניי לתיקון כתב התביעה. לבקשה צורף נוסח של כתב תביעה מתוקן על סך 197,242 ₪. התובעת מסבירה מדוע תבעה במסגרת התביעה המקורית רק חלק מנזקיה ומדוע החליטה לבקש להעביר את התביעה לבית משפט השלום ולתבוע את כל נזקיה. סכום התביעה מורכב מהערכת הנזק בהתאם לחוות דעת שמאי בסך של 105,650 ₪, שכר טרחת מומחים בסך של 4,373 ₪, עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪ והפרשי הצמדה וריבית ממועד היווצרות הנזק עד למועד הגשת התביעה.

6.ביום 3/8/16 הוגשה תגובת הנתבעים המתנגדים לתיקון כתב התביעה. נטען כי חלפו למעלה משבע שנים מיום עריכת חוות הדעת האחרונה ועד הגשת התביעה. נטען כי הבקשה הוגשה 8 ימים לאחר המועד שנקבע להגשתה מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד. נטען כי אין בתצהירה של התובעת כל הסבר מדוע לא תבעה את כל נזקיה כבר במסגרת התביעה המקורית למרות שהיו לה שבע שנים לחשוב ולשקול איזה סכום כדאי לתבוע. נקבע כי היה על התובעת להגיש בקשה לפיצול סעדים במסגרת התביעה המקורית והיא לא עשתה זאת ואף לא הסבירה את מחדלה במסגרת הבקשה. נטען כי לא היה מקום להוסיף רכיב נזק של ריבית והצמדה לכתב התביעה שכן רכיב זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. נטען כי מבוקש להוסיף עילות תביעה חדשות לכתב התביעה המתוקן שהן עשיית עושר ולא במשפט, הדבר מדבר בעדו ודבר מסוכן. נטען כי כאשר במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה מבוקש להוסיף עילות תביעה חדשות, הקריטריונים לבחינת הבקשה חמורים יותר.

7.ביום 8/9/16 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת המשיבים. נטען כי ההצפה הראשונה ארעה ביום 7/7/08 ולכן התביעה המקורית הוגשה טרם התיישנות התביעה. נטען כי התובעת היתה רשאית לוותר על חלק מנזקיה כדי לברר את התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. נטען כי כתב התביעה המתוקן הוגש עד ליום 19/6/16 אולם בשל שגגה בהבנת החלטת בית המשפט מיום 19/5/16, לא צורפה לו בקשה לתיקון כתב התביעה ועניין זה תוקן מס' ימים לאחר מכן. נטען כי התיקון המבוקש על ידי המבקשת לא יכול היה להופיע בכתב התביעה המקורי בשל מגבלת הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות. נטען כי התובעת הסבירה את השיהוי בהגשת התביעה. נטען כי במקרה הזה לא היה צורך בבקשה לפיצול סעדים בשל מגבלת הסמכות והודעת התובעת כבר בתביעה המקורית כי סכום התביעה יגדל אם התביעה תועבר לבית משפט השלום.

8.נטען כי במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה ניתן להוסיף עילה חדשה כאשר התביעה עצמה לא משתנה ולא נגרם כל נזק לנתבעים על ידי התיקון, שכן לא חל כל שינוי בנסיבות העובדתיות המקימות את עילת התביעה ובנושא המחלוקת.