תא"מ 20391-08-15 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' ברילה ואח'

לפניי תביעת פיצויים בגין נזקי רכוש לרכב. 

ביום 12.2.15 נפגע רכבו של התובע בעת שחנה בסמוך למקום עבודתו. ליד החניה היה אתר בניה/שיפוצים של שכן, שאליו הגיעו מעת לעת משאיות שונות ומערבלי בטון.

לטענת התובע מערבל הבטון המבוטח על ידי הנתבעת 2 הוא זה שפגע ברכבו, וזאת בעת יציאת מערבל הבטון מאתר העבודה. התובע עצמו לא ראה את התאונה, ומסקנתו מתבססת על כך שלאחר הגיעו לעבודה הבחין במערבל בטון נכנס לאתר וכחצי שעה לאחר מכן קרא לו עובד אחר בשם דני לוין, שאמר לו שרכבו נפגע. לטענתו השכן שביצע את השיפוץ מסר לו שעובדיו ראו את הפגיעה (עמ' 3-4 לפרו').

מר דני לוין העיד שאף הוא לא הבחין ברגע התאונה, אלאל לאחר שיצא מחוץ למשרד הבחין ברכב התובע פגוע כשחלקו האחורי תלוש. לטענתו ביום האירוע היתה במקום משאית אחת, אולם בחקירתו העיד שהוא יודע זאת כי כך אמר לו השכן המבצע את השיפוץ. השכן העביר את פרטי המשאית וכך הגיעו לנתבעים (עמ' 1-2 לפרו').

הנתבעים הכחישו כל מעורבות של רכבם בתאונה. נהג המשאית מר אליעזר כחלון טען תחילה שאינו זוכר אם היה במקום האירוע, והוא לא זיהה את תמונות המקום שהוצגו לו. עם זאת לאחר מכן ציין כי בידיו דו"ח של חב' "רדימיקס" אשר הזמינה את מערבלי הבטון, ובהתאם לדו"ח הזה במועד האירוע הגיעו 5 מערבלי בטון, דהיינו הוא ועוד 4 מערבלים נוספים. הוא ציין כי לפי זכרונו דובר ביציקה של 40 קו"ב, ולשם כך יש צורך ב- 5 כלי רכב כפי שניתן לראות בדו"ח שבידיו, ולדבריו במקרה של יציקה בסדר גודל זה המשאיות מגיעות כל 10 דק' לערך.

הבעלים של המשאית מר יורם חזן העיד אף הוא. לטענתו הנתבע 1 ששמו מופיע בתעודות המשלוח (שבהתאם לה ככל הנראה הגיעו התובעים לנתבעים) הוא נהג שעבד עמו מספר חודשים לפני מר כחלון. לטענתו ייתכן שהציע לשלם פיצוי כלשהו, וכי יש לו 4 משאיות ולעיתים מתקשרים אליו וטוענים שאחד מרכביו פגע וגרם נזק. הוא לא היה במקום האירוע, אולם אף הוא העיד כי בהתאם לדו"ח של רדימיקס היו מספר מערבלי בטון במקום האירוע, וכי הם אמורים להגיע בקצב של כל 10-20 דק' לערך.

ייאמר מיד כי הדו"ח של רדימיקס הוצג וסומן במ/1 תוך שמירה על כל טענות הצדדים ביחס אליו. לאחר שבחנתי את הדברים לא ראיתי מקום לקבלו, היות שלא הוגש במסגרת תצהיר כלשהו, ונציג של הגורם שערך אותו (חב' רדימיקס) לא הגיש תצהיר ולא העיד במשפט. לפיכך הדו"ח לא יתקבל לתיק, ולא יינתן לו משקל כלשהו.

מאידך, לא השתכנעתי כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה במשפט אזרחי. העדות של דני לוין בנוגע למעורבות רכב הנתבעים, היא עדות מפי השמועה. הוא עצמו לא הבחין במשאית ולא הבחין בפגיעה, אלא נסמך על דברים שנמסרו לו מפי השכן ו/או עובדיו. גם עדות התובע נסמכת בעיקרה על עדות מפי השמועה – על דברים שמסר לו מר לוין ואף זאת בהתבסס על עדות שגורמים אחרים מסרו לו. הבעלים של רכב התובעת העיד ששמע והבחין במשאית אחת נכנסת למקום האירוע, וכי כחצי שעה לאחר מכן נמסר לו שרכבו נפגע. ברם, ראשית כלל וכלל לא בטוח שאדם שנמצא בעת עבודתו ישים לב לכל משאית שנכנסת לאתר. שנית, הבעלים לא העיד שהבחין במערבל של הנתבעת דווקא ולא במערבל בטון אחר. בנסיבות אלה, הראיות הקבילות שהציגה התובעת, לא חוצות את רף ההוכחה הנדרש במשפט אזרחי. עוד יצוין כי התובעת לא הביאה לעדות את השכן שביצע את השיפוץ ואשר מסר את פרטי רכב הנתבעים, או את עובדיו שלפי הטענה הבחינו בתאונה. גם נתון זה נזקף לחובת התובעת. למעשה, לבד מעדויות מפי השמועה, אין לפנינו כל ראיה המסבירה מדוע ניתנו פרטי רכב הנתבעים דווקא. יצוין כי אין חולק כי בשגרה באות ויוצאות מספר משאיות למקום האירוע וממנו ורכב הנתבעים אינו הרכב היחיד העובד במקום (עמ' 1, ש' 17-18).

סוף דבר: דין התביעה להידחות. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 450 ₪ (החזר שכר העד יורם חזן) וכן תשלם לעד אליעזר כחלון הוצאות עדות בסך 350 ₪ אשר יועברו באמצעות ב"כ הנתבעים. תשלום הסכומים יבוצע בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.