תא"מ 20365-08-13 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ג'מל ואח'

לפניי בקשה מטעם הצד השלישי 1 לביטול פסה"ד (המותנה) שניתן נגדו ביום 1.10.14 בהיעדר הגנה, במסגרת הליך ההודעה לצד שלישי.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה (הנתבעת, שולחת ההודעה לצד שלישי, מתנגדת לבקשה), מצאתי להיעתר לבקשה ולבטל את פסה"ד.

ניכר כי פסה"ד ניתן בטעות (שלי), ודינו ביטול מחובת הצדק. פסה"ד ניתן בהתעלם מהוראות החלטתי הקודמת מיום 10.9.14, שבה קבעתי שאם לא אקבל את טענת היעדר הסמכות המקומית שהעלתה הנתבעת, אדון אז בבקשות הסותרות שהונחו על שולחני: מחד, בקשת הנתבעת מיום 4.9.14 למתן פס"ד בהיעדר הגנה כנגד הצד השלישי 1, ומאידך, בקשה מיום 9.9.14 מטעם שני הצדדים השלישיים להתיר להם לתקן את כתב ההגנה מטעם הצד השלישי 2, כך שכתב ההגנה הזה ישמש ככתב הגנה משותף לשני הצדדים השלישיים. והנה, לאחר שבהחלטתי מיום 29.9.14 מחקתי את טענת הסמכות המקומית שהעלתה הנתבעת (משזו זנחה אותה למעשה בכך שלא קיימה סיכומים עפ"י החלטת 10.9.14), נעתרתי לבקשת הנתבעת החוזרת מיום 29.9.14 למתן פס"ד בהיעדר הגנה כנגד הצד השלישי 1, מבלי לקיים דיון מקביל ומתחייב בבקשה הנגדית לתיקון כתב ההגנה כאמור. מקור הטעות בהיסח דעתי מהטעון הכרעה כאמור, מן הסתם גם נוכח ריבוי הבקשות והמסמכים בתיק.

אשר על כן ולסיכום:

פסה"ד שניתן ביום 1.10.14 כנגד הצד השלישי 1 – מבוטל בזאת.

באשר להמשך הדרך:

הנתבעת תודיע בתוך 7 ימים עמדתה העניינית לגבי הבקשה הנ"ל לתיקון כתב הגנת הצדדים השלישיים.

במקביל, יודיע הצד השלישי 1 בתוך 7 ימים עמדתו העניינית לגבי בקשת הנתבעת למתן פס"ד נגדו בהיעדר הגנה.

בכוונתי לשקול הטלת הוצאות הולמות על הצד שיפסיד בשתי הבקשות הנ"ל, וגם בשל כך וגם משהדבר ראוי, אחזור על המלצתי לפני הצדדים לנסות להגיע להסכמות דיוניות רלוונטיות.

מובהר כי פגרת סוכות באה במניין הימים.