תא"מ 2035-09-13 חברת האוטובוסים - ירושלים - אלבירה - רמאללה וחזרה נ' קוז סחר ואח'

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו למיניבוס של התובעת, כתוצאה מהתדרדרות של גרר שהיה נהוג בידי הנתבע 1, ואשר בוטח על ידי הנתבעת 2. נגד הנתבע 1 ניתן פסק דין בהעדר הגנה. לגבי התביעה נגד הנתבעת 2, הוסכם כי השאלה היחידה שבה נדרש בית המשפט להכריע היא האם יש ממש בטענת הנתבעת לפיה אין להעניק כיסוי ביטוחי לנהג מפני שהוא לא עבר קורס לנהיגת רכב חילוץ וגרירה.

דיון והכרעה

ברשימת הפוליסה מצוי חריג סטנדרטי הקובע כי:

"תנאי מוקדם לכיסוי על פי פוליסה זו כי הנוהג הוא בגיל של 24 שנים לפחות וכן כי הוא בעל רישיון לנהיגה באותה דרגת רישיון הנדרשת לנהיגת כלי הרכב המבוטח במשך שנתיים לפחות".

החרגה זו מובלטת כראוי ואין מחלוקת לגבי תוקפה. הוראה דומה מצויה גם בפרק ג' לפוליסה, בסעיף 17. אין גם מחלוקת על כך שאדם המבקש לנהוג על רכב גרר מן הסוג שבו מדובר בענייננו חייב להיות בעל רישיון נהיגה בדרגה 1C כאמור בתקנה 181 (א)(3) לתקנות התעבורה , התשכ"א- 1961 (להלן- "התקנות"), וכן עליו לסיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה, כמצוות תקנה 190(3)(ד) לתקנות. ולבסוף, אין מחלוקת על כך שבמקרה שלפניי הנהג החזיק ברישיון מסוג 1C , אך הוא לא סיים קורס מפעילי רכב חילוץ וגרירה, ומכאן טענת הנתבעת להיעדר כיסוי ביטוחי.

בדנ"א 10017/02 קרנית נ' מגדל (פ"ד נח(5) 639 (2004)), נפסק כי בסוגיה של העדר כיסוי ביטוחי בשל הפרת תנאי רישיון הנהיגה יש להבחין בין הפרה שנוגעת : "לממדיו הפיזיים האינהרנטיים של רכב אשר משליכים על דרגת הרישיון הנדרש לצורך נהיגה בו", שאז אין להכיר בקיומו של כיסוי ביטוחי, לבין הפרת תנאים אחרים ברישיון שאינם קשורים במאפייניו הפיסיים של הרכב, שאז ההפרה איננה שוללת את הכיסוי הביטוחי. הלכה זו הוחלה גם על תובענות שעניינן נזקי רכוש (ראו – רע"א 2605/07 אריה נ' אבו - פורסם בנבו (10/03/09)). בהמשך לכך נפסק כי אין לשלול כיסוי ביטוחי ממי שנהג במונית כרכב פרטי כאשר ברשותו רישיון לרכב פרטי בלבד (תא"מ (ב"ש) 33719-07-10 סרגייב נ' הפניקס – פורסם באתר נבו (21/02/12)), וכן נפסק כי אין לשלול כיסוי ביטוחי ממי שנהג באוטובוס זעיר פרטי ללא רישיון מתאים (תא"מ (נצרת) 46456-02-10 נאסר נ' כספי– פורסם בנבו (26/06/11)). מקרים קרובים יותר לענייננו הם מקרים שבהם הפרת תנאי הרישיון נגעה לנושאים הקשורים בשליטת הנהג ברכב, וגם במקרים אלו נפסק כי יש להכיר בכיסוי הביטוחי (ראו – נהיגה ללא הגה כוח – דנ"א 10017/02 הנ"ל; נהיגה ברכב עם הילוכים ידניים למרות שהרישיון היה בתוקף לרכב אוטומטי- ע"א 5308/09 הפניקס נ' קרנית – פורסם בנבו).

במקרה שלפניי אין מחלוקת שלנהג היה רישיון בדרגה המתאימה לממדי הרכב ולמאפייניו הפיסיים, וכי הפרת התנאים נגעה רק לקורס שהיה עליו לסיים בהצלחה. העובדה שהנהג לא סיים את הקורס המדובר משפיעה ללא ספק על מיומנות הנהיגה שלו, אך אין בכך כדי לשלול את הכיסוי הביטוחי, כיוון שלא מדובר בהפרה הנוגעת למאפייניו הפיסיים של הרכב. המקרה שלפניי דומה, אם כן, לאותם מקרים שנזכרו לעיל- נהיגה ברכב ידני, או ללא הגה כוח- שבהם למרות הפרת תנאי הרישיון הכיר בית המשפט בכיסוי הביטוחי.