תא"מ 20347-09-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' אל צענא ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 30.12.2014, בין כלי רכב, מ"ר 24-362-76 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 91-576-75 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג המשאית, כאשר בעוד רכבה עמד מאחורי משאית (שאינה משאית הנתבעים) בכביש דו סטרי בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, על מנת שהנתיב הנגדי יתפנה כדי לעקוף את המשאית שעמדה לפניו, הגיחה משאית הנתבעים והנגרר המחובר אליה סטו שמאלה ופגעו ברכב התובעת.

מנגד, טוענים הנתבעים כי נסיבות התאונה היו שונות: בעוד המשאית בנסיעה בנתיב נסיעתה הגיח לפתע מהנתיב הנגדי רכב התובעת ופגע במשאית, ובשל כך גרם נהג רכב התובעת ברשלנותו המלאה לתאונה.

למעשה, המחלוקת היא לעניין נסיבות קרות התאונה ובשאלת האחריות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום חקירת העדים סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על יסוד החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.