תא"מ 20226-09-15 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' קלפה

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 14.12.15.

המבקש טוען כי המשיבה לא הקדימה מכתב דרישה לתביעתה וכי דין התביעה להדחות שכן בין המשיבה לבין חברת הביטוח שלו קיים הסכם בוררות מחייב. עוד נטען כי חברת הביטוח של המבקש שילמה למשיבה את נזקיה הישירים וכי המחלוקת שנותרה היא בשאלת ההוצאות ושכר טרחת ב"כ המשיבה.

בתגובה טענה המשיבה כי במועד התאונה, על פי הבירור שערכה ועל פי העולה מן הבקשה, כלל לא היה המבקש מבוטח – ומשמע כי הטענה בדבר הסכם הבוררות אינה נוגעת לענייננו. המשיבה מצביעה על כך שהמבקש אינו טוען לביטול פסק הדין מחובת הצדק, משלא נפל פגם באופן בו ניתן, ומשית יהבו על שיקול דעתו של בית המשפט.

המבקש השיב לתגובה וטען כי בזו אין כלל התייחסות מפורשת לשאלת הסכם הבוררות ומשכך, ונוכח הטענות בעניין זה, דין התביעה להימחק ופסק הדין – להתבטל.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

ראשית, יצוין כי המבקש הקדים ועתר להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, שהוגשה כתשעה חודשים לאחר שזה נחתם. המשיבה לא התייחסה לבקשה זו ומשתיקתה ניתן ללמוד על ההסכמה להארכת המועד להגשת הבקשה.

לגופו של עניין – המבקש לא עתר וממילא אינו זכאי לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

עם זאת, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. התרשמתי כי נוכח נימוקי הבקשה והעולה מההודעה כי נזקיה הישירים של המשיבה כבר שולמו (אם כי רק לאחר שניתן פסק הדין, כמצוין בתגובת המשיבה), ראויות טענות המבקש לבירור במסגרת המשפט עצמו.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.