תא"מ 2010-08-16 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סלמן ואח'

בפניי תביעת שיבוב ותביעת הפסדים בגין נזקי אופנוע מספר רישוי 34-847-32 של התובע 2 (להלן: "אופנוע התובע") בתאונה מיום 16.2.2016 בה מעורב רכב מספר רישוי 42-660-62 (להלן: "רכב הנתבעים").

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב של הצדדים. המחלוקת עיקרה בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות רוכב האופנוע ונהג רכב הנתבעים, בחנתי את הראיות ועל יסוד החומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים באופן הבא:

נהג רכב הנתבעים: 80%; רוכב האופנוע: 20%.

מהעדויות שנשמעו עולה כי התאונה מתרחשת בכביש דו סטרי עם נתיב אחד לכל כיוון, כאשר אופנוע התובע היה במהלך עקיפת טור כלי הרכב שלפניו משמאל, דרך הנתיב הנגדי ורכב הנתבעים יצא מחנייה מימין לנתיב הנסיעה, חצה את נתיב הנסיעה (לאחר שכלי הרכב בנתיב הנסיעה עצרו ואפשרו את מעברו) והחל לפנות שמאלה (פניית פרסה) לנתיב הנגדי. התאונה מתרחשת, אליבא עדותו של נהג רכב הנתבעים בנתיב הנגדי. רוכב האופנוע טרם השלים את מהלך העקיפה של כלי הרכב וטרם חזר לנתיבו ולא נטען כי ביצע עקיפה אסורה. מוקד הנזק ברכב הנתבעים (חזית צד שמאל) מעלה כי רכב הנתבעים פגע באופנוע התובע, כשהחל לפנות שמאלה (פניית פרסה) בנתיב הנגדי בחוסר זהירות, כאשר טור כלי הרכב בנתיב אותו חצה הגביל את שדה ראייתו וזאת בניגוד להוראות תקנות 41 ו-44(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. נהג רכב הנתבעים, על פי עדותו, אף הורשע בהליך התעבורתי בגין התאונה, ומכאן אחריותו המרבית לתאונה בשיעור שקבעתי.

לרוכב האופנוע, אף הוא, אחריות לתאונה, אם כי פחותה ביחס לנהג רכב הנתבעים. רוכב האופנוע עוקף טור של כלי רכב דרך הנתיב הנגדי, מבלי לקחת בחשבון כי ייתכן כי עצירת כלי הרכב נועדה לאפשר לרכב הנתבעים לחצות את הנתיב. שדה הראייה שלו לימין הדרך מוגבל בשל טור כלי הרכב הנעקף, בכך פעל רוכב האופנוע בקלות ראש ובחוסר זהירות בניגוד להוראות תקנה 47(ד) ו-47(ה)(1) לתקנות התעבורה. אחריותו של רוכב האופנוע פחותה מאחריות נהג רכב הנתבעים אשר ביצע פניית פרסה בחוסר זהירות ובשים לב לכך שהתאונה מתרחשת בנתיב הנגדי בו הוסע האופנוע.

לאור חלוקת האחריות שקבעתי, ובהיעדר מחלוקת של ממש בנוגע לנזק, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת 1 סך של 9,785 ₪ ולתובע 2 סך של 987 ₪. כן ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, את אגרת המשפט ששולמה ושכר טרחת עורכי דין בשיעור של 17.55%. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

ניתן היתר פיצול סעדים לתובע 2 בגין רכיב הפסד הנחת היעדר תביעות, כפוף להוכחת רכיב זה וחלוקת האחריות שקבעתי.

פוטרת את התובעים מתשלום המחצית השנייה של האגרה.