ש.שלמה רכב בע"מ נ' מרואן ואח'

לפניי תביעה כספית בתיק 19967-03-15 ע"ס 28,276 ₪ (להלן – "תביעת שלמה") ותביעה כספית קשורה בתיק 10272-09-15 ע"ס 23,000 ₪ (להלן – "תביעת התובע הפרטי"), שתיהן בסדר דין מהיר ושתיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונת דרכים מיום 28.8.14.

נערך ביום 25.5.16 בפניי דיון הוכחות (ראשון ויחיד בתיקים המאוחדים) שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים. הצדדים הגישו סיכומי טענות קצרים בכתב, לאחר הדיון.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

אין חולק כי נהג רכב שלמה הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בגין אופן נהיגתו בתאונה ועפ"י הודאתו וכי, לכן, שלמה מחויבת לעובדות שצוינו בכתב האישום הרלוונטי, ולפיהן נהג רכב שלמה לא ציית לאור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו ונכנס לצומת בניגוד לאור אדום, ובעשותו כך הוא חסם את דרכו של רכב התובע הפרטי (מבוטח הכשרה). המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, האם בנסיבות העניין מוטל אשם תורם ו/או אשם יוצר אחריות גם על נהג רכב התובע הפרטי.

לאחר שבחנתי באופן מעמיק את כל הראיות שהוצגו, באתי למסקנה לפיה לא ניתן לבסס באופן מסתבר ממצא של אשם כלשהו על נהג רכב התובע הפרטי (רכב מבוטח הכשרה). אמנם עלו סימני שאלה מסוימים, מעדויות שני העדים גם יחד, ונראה כי שניהם ניסו לייפות את גרסאותיהם (מטעמים שטיבם לא הוברר ואינו ידוע), אך העובדה המכריעה בנסיבות היא, שנהג רכב שלמה שינה את גרסתו באופן דרמטי, כאשר תחילה (בחקירתו במשטרה) הכחיש שנסע באור אדום ורק לאחר שהוצג לו (ע"י המשטרה) סרטון הצומת מזמן אמת שינה גרסתו והודה שכן נכנס לצומת באור אדום, מה שמקשה מאוד לקבל את יתר רכיבי עדותו הראשונית, לפיה עמד והמתין בסבלנות ובזהירות להתחלפות הרמזור בצומת מאדום לירוק (להבדיל מהאפשרות לפיה נכנס לצומת בנסיעה רצופה ובהתעלם מהאור ברמזור ומהנעשה בצומת). לא התרשמתי שהוצגו ראיות מספיקות שמאפשרות לקבוע שנהג רכב התובע הפרטי הפר חובה כלשהי או יכול היה למנוע את התאונה באופן סביר (ויצוין כי הנהג העיד שניסה לחמוק ברגע האחרון מהתנגשות). לא נעלמה מעיני העובדה שנהג זה העיד בפניי כי האט בכניסתו לצומת למרות שהיה לו אור ירוק ולמרות שנכנס בנסיעה רצופה לצומת (האטה שלא כל נהגי ישראל נוקטים בה ואף ספק אם ראוי שינקטו בה תמיד ובכל מקרה), כאשר בעדות נהג זה במשטרה ואף בדיווחו להכשרה לא נרשמה האטה זו, שנעשתה עפ"י הטענה מטעמי זהירות כללית. יתכן שהדיווח המאוחר על ההאטה נעשה כדי לייפות את מציאות הדברים, ומכל מקום לא מצאתי להשתית רק על עניין זה מסקנות לחובת הנהג, במיוחד בנסיבות התיק כולן, שבהן הנהג השני נמצא מזגזג באופן כה דרמטי בין גרסאות וטענות, כך שקשה מאוד בנסיבות לשחזר מה בדיוק התרחש עובר לכניסת שני הרכבים לצומת, מבחינת מהירויות הנסיעה ומבחינת השאלה מה בדיוק ראה ויכול כל אחד משני הנהגים לראות בטרם נכנס לצומת, כמו גם מי מהשניים נכנס ראשון לצומת.

בתביעת שלמה

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

בתביעת התובע הפרטי

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: