תא"מ 19936-06-13 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' צמחי טדסקי ואח'

בפני בקשת ב"כ נתבע לתיקון פרוטוקול במסגרת דיון הוכחות שהתקיים בפני ביום 03.09.14. הבקשה לתיקון פרוטוקול הוגשה לראשונה ביום 08.09.14, היינו 5 ימים מתום הדיון האמור.

לאחר עיון בעמדות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל חלקית את הבקשה כך שיש להוסיף לפרוטוקול את החלק הראשון של הבקשה אשר עליו אין מחלוקת בין הצדדים באופן הבא:

עמוד 2 שורה 16: "בזמן המתנת הצדדים מחוץ לאולם בית המשפט (פרק זמן של למעלה משעה), פנתה ב"כ התובעת אל הח"מ (ב"כ הנתבע), כאשר היא מלווה בעד מטעמה ושאלה את הח"מ: "זה הנתבע?" והח"מ השיבה: "כן".

הסיבה לעמדתי זו קשורה בהסכמת ב"כ התובעת לתיקון האמור בהתאם לנספח שצורף לבקשת הנתבע שם הסכימה ב"כ התובעת לתיקון זה במילים "מוסכם", וכן בהתאם לתגובתה לבקשה, ואצטט:

"לעניין סעיף 1, ב"כ התובעת מאשרת בפני בית המשפט הנכבד כי הדברים הכתובים בסעיף 1 לבקשת הנתבע אכן נאמרו ע"י ב"כ הנתבע בדיון".

טענת ב"כ התובעת לפיה אין לקבל את התיקון בנוסח שתואר למעלה לא עומדת בקנה אחד עם הסכמתה לנוסח הנ"ל בהתאם לנספח שצורף לבקשה.

החלק השני לבקשה העוסק בעניין הפוליגרף אינו מתקבל על ידי וזאת מהנימוקים הבאים:

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לתיקון פרוטוקול עליו לבדוק בין היתר האם טענה או התרחשות פלונית, אכן נטענה או התרחשה והאם בעלת חשיבות היא (ראה ע"א 33/75 איר טרמו בע"מ נ' אתרים בחוף תל אביב פ"ד לו(1) 547 וכן ראו: אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה תשיעית עמ' 300).

תנאי מהותי נוסף בלעדיו אין, הינו כי היושב בדין יאמץ התיקון המבוקש על פי מיטב זכרונו, שהרי אף אם עסקינן בתיקון מהותי כביכול, מה הטעם בתיקונו היה והדברים אינם זכורים?.

לשם כך, הפסיקה ראתה חשיבות במועד הגשת הבקשה לתיקון פרוטוקול וקבעה כי על מבקשו לעתור לתיקונו ללא שיהוי ( ראה רע"א 254/88 קיבוץ קדרים נ' מורד, פ"ד מב(3)75,76ד).

כאמור, בענייננו, הנתבע הגיש בקשתו זו לתיקון פרוטוקול 5 ימים לאחר מועדו של הדיון בפניי, במסגרתה מבקש הוא להוסיף התנגדות להוספת ראיה.

עסקינן בשיהוי לא סביר בהגשתה של בקשה מעין זו המצריכה בשל מהותה הגשתה בסמוך מאד לתום מועד הדיון מאחר וקיימת צפייה בצידה מאת היושב בדין לשחזר דברים שנאמרו לכאורה בפניו וזאת אף בשים לב לעובדה שהיושב בדין דן בתיקים רבים נוספים מידי יום, לאמור, בעשרות דיוני הוכחות מאז הדיון הנ"ל ועד היום.

על כן, אנסה לדון בבקשה לפי מיטב זכרוני בחלוף פרק זמן זה. מאחר ונושא הפוליגרף היה אקוטי זכור לי במפורש כי התרתי לב"כ התובעת הוספת ראייה זו והחלטתי זו הביאה בחשבון, התנגדות, ככל שהיתה, של ב"כ הנתבע. אני כותב זאת כך כיוון שאיני זוכר במדויק (שוב לנוכח חלוף הזמן) באם ב"כ הנתבע התנגדה או לא לבקשה ואולם בכל מקרה כאמור, אני סבור כי לכתיבת התנגדותה או הסכמתה אין חשיבות שכן בסופו של יום החלטתי הנדונה ניתנה בהתבסס על התנגדות, ככל שהיתה או הסכמה מצידה בעניין זה. על כן אין בידי לקבל את רכיב הבקשה השני הקשור בהתנגדות ב"כ הנתבע לבקשה. יצוין עם זאת כי כן זכור לי שהנתבע התנגד לביצוע בדיקת פוליגרף בעניינו.

על יסוד כך אני קובע כי רק רכיבה הראשון של הבקשה המצוטט לעיל יתווסף לפרוטוקול הדיון. לאמור, הנני מקבל את בקשת ב"כ הנתבע באופן חלקי.