תא"מ 19725-03-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אלימלך ואח'

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 9.8.11 בין כלי רכב נושא מספר רישוי 12-652-72 ובין משאית נושאת מספר רישוי 62-039-15 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני נהגת התובעת המעורבת בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם התביעה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 70% ואילו נהגת התובעת תישא באחריות בשיעור של 30%.

עדויותיהן של נהגת התובעת והנוסעת ברכבה היו אמינות, והן מתיישבות עם טופס ההודעה מטעם נהגת התובעת. לא התייצב כל עד כתימוכין בגרסת הנתבעים, ולפיכך הנני פוסקת, כי גרסת התובעת לא הופרכה.

עם זאת, אף אליבא דגרסת התובעת הנני סבורה כי מן הראוי לייחס לנהגת התובעת אשם לתאונה. אליבא דעדות התובעת רכב התובעת חנה מאחורי המשאית, מרחק של כרכב וחצי מהמשאית. אף במידה שהחניה במקום מותרת (ולא נשמעו ראיות לסתור טענה זו), הרי שהבחירה לחנות במקום בסמיכות קרובה למשאית הנמצאת בשקילה, והאמורה לצאת ממתחם השקילה בנסיעה לאחור, לא היתה שקולה ולא היתה מוצדקת. לו היתה נהגת התובעת חונה במקום בטוח יותר, היתה התאונה נמנעת.

נוכח האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 6,300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, ואגרת משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ו, 17 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.