תא"מ 19634-11-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שוויקי ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים נטענת מיום 27.09.2014, בין כלי רכב, מ"ר 80-319-75 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 93-541-72, שבעת התאונה הנטענת היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.המחלוקת בין הצדדים היא לעניין עצם מעורבותו של רכב הנתבעים בתאונה הנטענת, והן לעניין היקף הנזק הנטען.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, ועדותם של נהגי הרכבים המעורבים בתאונה הנטענת.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית למסקנתי:

אני מוצא את גרסתו של נהג רכב התובעת כאותנטית, ואני מאמין כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור ולאחר מכן עזב את זירת התאונה מבלי להותיר פרטים בידי נהג רכב התובעת. שוכנעתי כי החלק האחורי של רכב הנתבעים צולם בידי נהג רכב התובעת בזמן שנהג רכב התובעת נוכח לדעת כי נהג רכב הנתבעים מתעתד לעזוב עם רכבו מבלי להותיר פרטיו. בנסיבות העניין, אני שולל את טענת הנתבעים כי הצילום של החלק האחורי של רכב הנתבעים נעשה באופן אקראי.

איני מקבל את גרסתו של נהג רכב הנתבעים אשר גרסתו הייתה מתחמקת, מהוססת בלתי קוהרנטית והקרינה חוסר מהימנות. יש לציין כי אמירתו של נהג רכב הנתבעים לפיה "הטמבון שלי עולה מעל 11,000 ₪..." מיוזמתו ומבלי שהוא נשאל (עמ' 3, שורות 15-14 לפרוטוקול), מחשידה עד מאוד ויש בה כדי לקשור אמירה זו למעורבות רכב הנתבעים בתאונה.