תא"מ 19627-09-13 קניגין נ' ואליד ג'ולאני טורס (1993) בע"מ ואח'

בפניי תביעה על סך 27,322 ₪ שעניינה תאונה שארעה ביום 3.6.13 ברח' ש"י עגנון בירושלים.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.         לטענת התובע, התאונה ארעה כאשר נסע באופנועו ברח' ש"י עגנון, כאשר אוטובוס בבעלות הנתבעת 1, נהוג בידי נתבע 3 ומבוטח על ידי הנתבעת 4 (להלן: האוטובוס) נסע אחורנית ופגע באופנועו. התובע צרף חו"ד שמאי ואסמכתא לתשלום התיקון בעלות של 20,737 ₪. מלבד נזקים אלו נתבע סכום נוסף של 1,385 ₪ בגין שכ"ט השמאי, 200 ₪ בגין עלות גרירת האופנוע ו-5,000 ₪ נוספים עבור עוגמת נפש.

2.בכתב הגנתם, טענו הנתבעים כי האחריות לתאונה רובצת על התובע, וכי עקף שיירת רכבים שהיו לפניו עד שפגע באוטובוס הנתבעים.

3.לאחר שתי ישיבות מקדמיות אליהם לא התייצבו עדים, נקבעה ישיבת ההוכחות (הראשונה) ליום 23.6.15. בישיבה זו העיד התובע והעדה מטעמו הגב' יערית שלמה, שהיתה עדת ראייה לאירוע. בעדותו, שב התובע על גרסתו לפיה האוטובוס חסם את הכביש ללא אפשרות למעבר מצדיו ועל כן עמד ביחד עם רכבים נוספים והמתין. מספר שניות לאחר מכן החל האוטובוס לנסוע אחורנית, כשהחל האוטובוס להתקרב אליו החל לצפור ולצעוק. התובע העיד כי לא האמין שנהג האוטובוס אינו רואה אותו (עמ' 3. ש. 26 לפרוט') ועל כן הסתפק בשלב הראשוני בצפירות וקריאות. כשהבין שהוא עומד לפגוע בו ירד מהאופנוע רץ לעברו ודפק לו על הדלת. או אז נעצר האוטובוס אולם האוטובוס כבר פגע באופנועו ו"עלה" עליו. האוטובוס התקדם מעט קדימה וכך נחלץ אופנועו מבין גלגליו. לדברי התובע, מלבד אוטובוס זה, היה אוטובוס נוסף בהמשך הרחוב ליד בית ספר (ככל הנראה חוות הנוער הציוני, ב.י.) ולדבריו, נהג האוטובוס נשוא התביעה ונהג האוטובוס השני באו ביניהם בדברים לאחר התאונה.

4.מטעם התובע העידה גם עדת ראייה לתאונה, הגב' יערית שלמה, שתיארה כי היתה בדרכה לעבודה כאשר ראתה אוטובוס עומד בכביש ושיירת מכוניות מאחוריו. לדבריה, ראתה את האופנוע מגיע ממש קרוב לאוטובוס מאחוריו, באמצע: "ואני רואה שהאוטובוס חוזר רוורס, צעקתי לו שיקפוץ מהאופנוע".

העדה הצהירה כי אינה זוכרת אם ראתה מישהו מכוון את האוטובוס ואישרה כי בעת התאונה היה התובע בעמידה מוחלטת (עמ' 7 ש. 28-29).

5.בישיבת ההוכחות השנייה, שהתקיימה ביום 15.7.15 העידו נתבע 3 ונהג אחר של הנתבע 1 מר רמזי גוליאני שהעיד כי ירד מהאוטובוס בו נהג בעצמו וכיוון את הנתבע 3 במהלך נסיעתו אחורנית לצורך חנייה.

הנתבע 3 העיד כי נסע אחרונית בהתאם להנחיות העד גוליאני כאשר לפתע שמע מכה, צעקות, ועצר את רכבו. לטענתו בעת נסיעתו אחורנית צפצף האוטובוס וכי מבחינת שדה ראייה - העיד שהאוטובוס מצויד במצלמה המאפשרת לראות עד 10 מטרים אחורה.

הנתבע 3 העיד כי התכוון לנסוע אחורנית לחניית אוטובוס שהתפנתה על ידי אוטובוס שלישי ובעזרת העד גוליאני כיוון את דרכו אחורנית, תוך כדי שהאוטובוס השלישי חוסם את הנתיב מתחילתו כדי שיוכל לנסוע אחורנית לחנות בבטחה (עמ' 5 ש. 15-17). יצוין כי אליבא דתובע 3 מלבד התובע לא היו מאחוריו רכבים כלשהם והדיבר "עקף שיירת רכבים" שנטענה בכתב ההגנה התייחסה לרכבים שעמדו לפני האוטובוס השלישי שעמד בתחילת הנתיב ("ש. בינך לבין האוטובוס שחוסם את הכביש לא היה שום מכונית? ת. לא היה, איך אני אחזור, הייתי דופק את המכונית" שם, ש. 20-21 וכן ש. 31-33).

6.העד רמזי גוליאני העיד כי החנה את האוטובוס שבו נהג בהמשך הכביש, יצא ממנו והלך לסייע לנתבע 3 לחנות "רוורס", לדבריו האופנוע הוא זה שפגע באוטובוס בהפתעה כאשר לא הבחין בו מתקרב (עמ' 9 ש. 21-22).