תא"מ 19627-01-13 מחאג'נה נ' אשכנזי ואח'

לפני תביעה בגין נזקים שארעו לרכב בבעלות התובע עקב תאונה מיום 23/08/12.

1.אביו של התובע, אשר נהג ברכב בעת התאונה, הצהיר כי פנה שמאלה מנתיב הנסיעה לתוך מתחם חניה, אז הבחין ברכב נהוג ע"י הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") נוסע אחורנית במהירות מופרזת ופוגע ברכב התובע בחזיתו. הוא הצהיר כי היתה עדת ראיה למקרה, יחד עם חברתה, אשר צפרה על מנת להזהיר את הנתבע קודם להתרחשות התאונה.

2.התובע, אשר ישב לצד אביו בעת התאונה, הצהיר כי לאחר הפניה שמאלה, נסע רכב הנתבע במהירות אחורנית. אף הוא הצהיר על שתי עדות הראיה שהיו במקום, כשאחת מהן צעקה לעבר הנתבע, והאחרת סימנה לו באמצעות סימני ידיים, בנסיון למנוע את התאונה.

3.עדת הראיה הצהירה כי ביקשה לבצע פניית פרסה על מנת לצאת ממתחם החניה והבחינה ברכב הנתבע מאחוריה. היא הבחינה באמצעות מראת הרכב הגדולה שברכבה, בנוסעת שירדה מרכב הנתבע בטריקת דלת ולאחר מכן נסע הנתבע אחורנית במהירות. חברתה הוציאה את ידה מהחלון כדי לסמן לנתבע והעדה צפרה, מאחר שהבחינו כי באותה עת נכנס רכב התובע למתחם, אך לבסוף התרחשה התאונה. העדה הצהירה כי בעת התרחשות התאונה לא נכחה הנוסעת ברכב הנתבע.

4.הנתבע הצהיר כי נכנס למתחם החניה כדי לאסוף את אימו, המתגוררת במקום. רכבה של עדת התובעת חסם את המקום והוא ביקש לפתוח עבורה את השער המצוי בצידו השני של מתחם החניה, על מנת לאפשר לה לצאת מהמקום. העדה סימנה לו בתנועות ידיים שיסע אחורנית, והנתבע אכן נסע אחורנית באיטיות. אימו הגיעה, הוא עצר את רכבו ואז ארעה התאונה. הנתבע לא הבחין ברכב התובע קודם להתרחשות התאונה. בעת החלפת הפרטים בין הנהגים לא הוצג לנתבע רשיון רכב חתום של התובע. ברכב הנתבע ניזוק הפנס בלבד, שעלות תיקונו 300 ₪, ולפיכך לא הגיש הנתבע כל תביעה.

בחקירתו הנגדית הצהיר הנתבע כי ביום התאונה דיווח באמצעות דואר אלקטרוני ובפקסימיליה אודות התאונה למבטחת רכבו, אך מסמכים מיום התאונה לא הוצגו בפני בית המשפט. הנתבע אף צילם את הרכבים המעורבים במועד התאונה, ומסר את התמונות למבטחתו, אך אלה לא הוצגו לבית המשפט. לשיטתו עדת התביעה התגרתה בו קודם לתאונה באמצעות סימני ידיים ולא היה באפשרותה להבחין באופן התרחשות התאונה מאחר שרכב הנתבע הינו רכב גבוה.

5. אימו של הנתבע הצהירה כי עלתה לרכבו של הנתבע, ובטרם הספיקה לסגור את דלת הרכב, שמעה מכה. לאחר מכן, יצאה מהרכב ושבה חזרה לביתה.

    

   6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, אני קובעת כי התובע הוכיח, עפ"י מאזן ההסתברויות כמוטל עליו, את גרסתו באשר לאופן התרחשות התאונה, מהנימוקים שלהלן:

    

   אין חולק כי התאונה התרחשה בעת שרכב התובע נכנס למתחם החניה, כאשר רכב הנתבע כבר היה קודם לכן באותו מתחם. הן הנהג ברכב התובע והן בנו הצהירו כי מיד לאחר פנייתם שמאלה, הבחינו ברכב הנתבע נוסע אחורנית. הדבר אף עולה מההודעה על מקרה הביטוח מטעם התובע, ת/2.