תא"מ 19515-07-13

1. לפני תביעה לפיצוי התובעות בגין נזקיהן עקב תאונה שארעה ביום 21.5.12 בה היו מעורבים רכבי הצדדים.

2. בכתב התביעה נטען כי בעת שרכב התובעות החלה בפנייה שמאלה מרחוב יצחק רבין לרחוב אלוף שדה, מהנתיב הימני ביותר מבין שלושה הפונים שמאלה, המשאית החלה לסטות שמאלה מהנתיב מימין לרכב התובעת המכוון לנסיעה ישר ותוך כדי כך נכנסה לנתיב נסיעת רכב התובעות ופגעה בצדו הימני. מנגד, בכתב ההגנה נטען כי רכב התובעות הוא זה שסטה לנתיב נסיעת המשאית ופגע בה.

3. בדיון שהתקיים בפני העידו התובעת 2 (להלן: "התובעת") והנתבע 1 (להלן : "הנתבע"). בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק ברכב התובעות וההודעות לחברות הביטוח.

4. התובעת העידה כי  נסעה מגבעתיים לכיוון תל השומר, המשאית הייתה מימינה והיא המשיכה על מנת לפנות שמאלה לאלוף שדה ופתאום מישהו גרר אותה. התובעת טענה כי המשאית "חתכה" אותה ופגעה ברכב התובעות עם הגלגלים האחוריים בכל הצד. התובעת שללה האפשרות כי סטתה ימינה ופגעה במשאית בטענה כי המשאית נסעה ישר והיא לתל השומר. התובעת אף שללה הטענה כי מיהרה באותו היום לרופא השיניים.

5. הנתבע העיד כי נסע מדרך יצחק רבין לכיוון אלוף שדה, בנתיב הימני וכי בנתיב הנסיעה של התובעת היה פקק והיא יצאה מהנתיב שלה ימינה ופגעה במגן הגלגל מצד שמאל של המשאית. לטענת הנתבע לאחר הפגיעה נעצר, והתובעת אמרה לו שהיא ממהרת לרופא.

 בחקירתו הנגדית, הדגים הנתבע את התאונה באופן שרכב התובעות פגע בגלגל המשאית בזווית עם החזית שלו וכשהתבקש להסביר כיצד יש לה נזק בדלת אחורית ימנית השיב כי איך שהיא פגעה בו היא הסתובבה והמשיכה להשתפשף במשאית.

6. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו אני סבורה כי דין התביעה להדחות מהטעמים שיפורטו להלן:

מעדות הנהגים ומכתבי הטענות עולה כי אין חולק בין הצדדים שהתאונה אירעה בדרך יצחק רבין בגבעתיים, כשרכב התובעת היה בנתיב לפנייה שמאלה והמשאית בנתיב לנסיעה ישר. הצדדים אף אינם חלוקים בדבר כוונת המשאית לפנות שמאלה ולגבי מוקדי הנזק ברכביהם.

כל אחד מהצדדים הציג גרסה הפוכה לגרסת הצד האחר לאופן קרות התאונה, כאשר, כאמור, כל אחד מהצדדים טוען כי רכב האחר סטה אל עבר רכבו וגרם לתאונה.