תא"מ 19499-07-13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מוטי ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונות נזקי רכב התובעת, ומקום התאונה, אני מורה על דחיית התביעה כיוון שלא השתכנעתי מגרסת עדי התובעת לדרך התרחשות התאונה. מצאתי בעדות עדי התובעת ובחומר הראייתי בתיק, ספק ביחס להיתכנות התאונה על פי גרסה זו.

גרסה זו לוותה בשלוש הודעות שונות לא קוהרנטיות אחת לשנייה. כך, בגרסה הראשונית לחברת הביטוח דווח טלפונית לקונית על פגיעה מאחור ברכב התובעת בלבד. בגרסה שנייה לחברת הביטוח בכתב יד דווח על פגיעה מאחור באופן מפורט יותר ללא אזכור בלימת הרכב ומדוע. דווח על תאונה במהלך האטה , עצירה, ותאונה. גרסה שלישית, מאוחרת לשתי הגרסאות הקודמות, ניתנה במשטרה והפעם הוזכרה לראשונה הטענה שרכב התובעת עצר לפני ההתנגשות משום חתולה שעברה פתע את הכביש, דבר זה כך נטען, גרם לעצירת הרכב ומיד להתנגשות שבין הרכבים. הנה כי כן- שלוש גרסאות מתפתחות לכדי גרסה אחת גדולה ולא אחידה כאשר בגרסה השנייה אף צוין כי רכב התובעת היה במהלך האטה ועצר בעקבות חריקת בלמי אוטובוס הנתבעים בעוד שבגרסה השלישית סיבת העצירה נותרה חיצונית לגמרי. אגב, בכל אחת מהגרסאות לא צוינה סיבת החניה מימין, דבר שעלה כעניין מהותי בעדותם של עדי התובעת. גם העובדה שעל פי עדות עדי התובעת הנתבע 1 התנצל לאחר התאונה אך דבר לא צוין לעניין זה בטפסי ההודעה לצד עדות רעיית נהג התובעת בדבר תמונות שצולמו על ידה מיד לאחר התאונה שלא הובאו לעיון בית המשפט, הגם חשיבותן לבחינת מנח הרכבים לאחר התאונה ותוואי המקום, מדברות בעד עצמן ופועלות לרעת התובעת. ככלל יובהר גם שעל פי תוואי הדרך הפתוח לגמרי קדימה ורוחב הנתיבים, הסבירות שאוטובוס הנתבעים התנגש ברכב שמלפניו ללא סיבה חיצונית לעין, נראית קלושה לגמרי. בכדי שכך יקרה צריך להביא בחשבון חוסר ריכוז של הנתבע 1 או מהלך שאינו קשור בנהג זה. מהתרשמותי מהעדויות והעדים, הגעתי למסקנה כי לא חוסר ריכוז שקשור בנתבע 1 גרם לו לא להבחין ברכב התובעת הנוסע מולו וזאת בפרט לנוכח הודעת נהג התובעת – השנייה במספר, לפיה: " נשאר הרבה רווח בין רכב שלנו לכביש כדי שאוטובוס יוכל לעבור", כי אם בסבירות מה שגורם חיצוני גרם לאוטובוס זה לפגוע ברכב שמלפניו. גורם זה כנסיעת רכב התובעת לאחור, אינו יוצא מכלל אפשרות סבירה לנוכח האמור.

אין צו להוצאות, למעט שכר התייצבות הנתבע 1 כנפסק בדיון לתשלום על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ז, 11 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: