תא"מ 19446-09-16 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' כהן ואח'

1.תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

2.התאונה התרחשה בעלייה למחלף וולפסון בנתיבי איילון. לטענת נהג התובעת, הוא עמד בפקק בנתיב הימני כאשר רכב בו נהג הנתבע 1 ניסה להשתלב בנתיבו ופגע בו בדלת האחורית השמאלית. הנתבע 1 מודה, כי הוא עקף את נהג התובעת ונכנס לפניו. לטענתו, נהג התובעת "לא אהב" את העקיפה, ולכן בהמשך הוא נצמד אליו משמאל ופגע בו.

3.לאחר שהאזנתי לעדויות והתרשמתי מהן, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, אני מקבל את גרסת נהג התובעת. הנתבע 1 מודה, כי ביצע עקיפה שלא כדין. עדותו של נהג התובעת הייתה אמינה, ולא התרשמתי כי הוא ניסה להיצמד לרכב התובע בכוונה מתוך כעס על העקיפה. לא ניתן לשלול גם את האפשרות כי הנזק התרחש בשעת ביצוע העקיפה, והנתבע 1 טעה לחשוב שהוא אירע בשלב מאוחר יותר. מכל מקום, עדותו של נהג התובעת הייתה אמינה, ואני סבור שהתובעת עמדה בנטל להראות כי הנזק התרחש במהלך ביצוע העקיפה.

4.על אף האמור, דין התביעה להידחות, וזאת מן הטעם שבדיקת השמאי של הרכב התבצעה שלושה חודשים לאחר התאונה. התובעת הודתה כי דווח לה על התאונה מיד לאחר ביצועה, ולא הועלה כל הצדק סביר מדוע לא בוצעה הבדיקה תוך מועד סביר לאחר מכן. המשמעות של אי ביצוע בדיקת שמאי בתוך זמן סביר תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בנוסף, סבורני כי כאשר מדובר בגופים גדולים, המהווים "שחקנים חוזרים" בתחום תביעות הרכב, יש מקום ליחס מחמיר יותר בעניין זה. בענייננו, נהג התובעת העיד כי מדובר ברכב חברה, אשר לא היה רק ברשותו. לפיכך, לא היה יכול נהג התובעת להעיד כי לא נגרמו לרכב נזקים נוספים, או כי הנזקים שפורטו בחוות דעת השמאי הם הנזקים שנגרמו בתאונה. לא הוצגו צילומים של הרכב לאחר התאונה, כך שלא הייתה אפשרות להשוות בין הנזק שנגרם בתאונה לבין הנזקים שתועדו בחוות דעת השמאי. בנסיבות אלו, אני סבור כי התובעת לא עמדה בנטל להראות כי הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי נגרמו בתאונה שביחס אליה הוגשה התביעה.

5.לאור האמור, התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ח, 06 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.