תא"מ 19406-09-12 פינקלשטיין נ' קוזוך ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת דיון הוכחות מיום 24.11.14 בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בסיכומי הצדדים ( הנתבעים לא הגישו סיכומים חרף התראות שניתנו להם בנדון) ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים שצולמו לאחר התאונה ותמונות הרכבים שהוגשו לאחר הדיון לתיק, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני מורה על קבלת התביעה במלואה.

אני נותן אמון בגרסת ועדות התובע לדרך התרחשות התאונה. גרסתו עומדת בקנה אחד עם הצגת הדברים במשטרה ובעדותו שלא נסתרה. גרסה זו גם עומדת בקנה אחד עם תמונת זירת התאונה שתסומן ת/1 ובה נראים רכבי הצדדים עומדים בזווית אלכסונית ימינה למדרכה הימנית. בקו ישר מרחק קצר ביותר מאחורי רכב התובע, ניתן לזהות שיירי זכוכיות התואמים את זכוכית הפנס הקדמי של רכב התובע אשר נופצה בעקבות התאונה. שיירים אלו מצויים במרכז הנתיב הימני שבו נסע רכב התובע והינם בקו ישיר ואלכסוני ממנו. מכאן שאין בסיס לכל טענה מצד הנתבע או מי מטעמו לפיה התובע סטה עם רכבו לנתיב השמאלי שבו נסע הנתבע 1 עם מוניתו שכן האמור מלמד שהרכב לא חצה כלל את פס ההפרדה המקווקו שבין הנתיבים כי אם נמצא במרכזו של הנתיב הימני. מנח הרכבים באלכסון כאמור, לצד שיירי הזכוכית ומיקומם, מלמדים כאחד כי הנתבע 1 הוא זה שסטה באופן פתאומי וחד אל עבר נתיב נסיעתו של רכב התובע ובכך גרם לתאונה.

אף מעברם של דברים, עדותו של הנתבע 1 הייתה מבולבלת מאד ביחס לפרטים מהותיים הקשורים בתאונה ובכלל זה לסוגיית החלפת הפרטים בין הנהגים לאחריה, דרך היווצרות התאונה ועוד, זאת לעומת פרטים שמסר זה בחקירתו במשטרה תחת אזהרה (להבדיל מהתובע שלא נחקר באזהרה במשטרה). יוער כי הן עדותו של הנתבע 1 והעד מטעמו (שאגב לא הוזכר בחקירתו של הנתבע 1 במשטרה) מלמדת כי השניים לא ראו את התובע סוטה לנתיב נסיעת הנתבע 1 ועדותם הינה לפיכך מן הסברה וההיסק בלבד. זאת ועוד ומעבר לאמור שדי בו לטעמי בכדי לקבל את התביעה, הנזקים בשני הרכבים תומכים יותר בגרסת התובע לתאונה שכן הם תואמים דברים שמסר זה במשטרה ואת הודעתו הכתובה בנוגע למיקום המפגש עם רכב הנתבע 1 ובכלל זה הופעת השקע בפח רכב הנתבע 1 בדלת ימין קדמית שלו.

זאת ועוד, אני מתקשה לקבל את תוצאת התאונה שגררה נזקים לרכבים נוספים עם תיזה של איבוד שליטה של התובע בשעה שעסקינן במהירות מוכחת נמוכה יחסית בה נסעו שני הרכבים ולא בכביש מהיר. יותר הגיונית בעיניי, וגם כאמור מסתדרת עם יתר הראיות שבתיק, כי הנתבע 1 סטה בפתאומיות אל עבר נתיב נסיעת רכב התובעת וגרם בכך לסטייתו של זה ימינה ולהשתלשלות הנזקים המאוחרת הקשורה בכך.

אשר על כן, במסגרת תביעה זו, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובע את סך הנזק הישיר בגין התאונה בסך 16,850₪ (בניכוי רכיב טרדה ובטלה שלא הוכח), בצירוף הפרשי ריבית והצמדה למדד מיום מועד חוות דעת השמאי מטעמו, 8.6.12, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.7, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר התייצבות התובע למתן עדות על סך 450 ₪.

בהתאמה, אני מורה על קבלת התביעה המאוחדת, שמספרה 21871-08-13 במלואה כנגד הנתבעים 3 ו-4 ודחייתה ללא צו להוצאות כנגד הנתבעים 1 ו-2 באופן שבו הנתבעים 3 ו-4 באמצעות הנתבעת 4 ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר שנתבע על ידה בסך 4,961 ₪ בצירוף הצמדה למדד מיום 21.6.12, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,400 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר התייצבות העד מטעמם כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים כולם ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים ותסרוק בצבע את התמונות שהוגשו לתיק.