תא"מ 19303-05-13 גזאוי נ' עטילה ואח'

פסק הדין נסב על בקשתה המקדמית של הנתבעת 2 (להלן – "הנתבעת") לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות וטענות מקדמיות נוספות.

נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:

1.התביעה שמונחת לפניי היא תביעה כספית לפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב מעורבות רכבו בתאונת דרכים מיום 22.6.04 שבמהלכה ארעה התנגשות בין רכבו, רכב מס' 5073716, לבין הרכב בו נהג הנתבע 1 (להלן – "הנתבע"), רכב מס' 6386389.

זה המקום לציין, כי התובע לא היה הנהג המעורב בתאונה, ומי שנהג בו בפועל היה אדם אחר בשם וליד גזאוי.

2.הנתבע לא הגיש כתב הגנה מטעמו, והתובע לא עמד על קבלת פסק דין נגדו.

3.הנתבעת היא מבטחת השימוש ברכב הנתבע לפי פוליסת אחריות לנזקי צד ג'. במסגרת כתב הגנתה אשר הוגש מטעמה בלבד, נטען כי יש לפטור אותה מחבות ביטוחית לפי הפוליסה בשל מעשה הטעיה ומרמה מצד הנתבע.

ואולם, עיקר הטענות שעומדות להכרעה מתייחסות כאמור לטענותיה המקדמיות של הנתבעת בדבר התיישנות התביעה ואי עמידה בתניה מקדמית שנקבעה על ידי בית המשפט בהליך קודם בדבר תשלום הוצאות כתנאי לבירור התביעה.

4.התובע טען כי התביעה לא התיישנה, שכן מרוץ ההתיישנות נקטע לתקופה מסוימת עקב הגשת תביעה קודמת נגד הנתבעים, שבסופו של דבר נמחקה. אשר להוצאות, התובע טען כי ההחלטה שניתנה בהליך הקודם בדבר תשלום הוצאות לנתבעת כתנאי להגשת תביעה חדשה, היא החלטה שאינה מחייבת אותו, שכן 'התובע' בהליך הקודם היה הנוהג ברכב, ולא הוא עצמו.

דיון:

5.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מוצאת כי התביעה אכן התיישנה.