תא"מ 19273-04-15 אלדן תחבורה בע"מ נ' ז'אנגליאנג ואח'

1. התובעת, הבעלים של רכב מסוג קאיה מס' רישוי 63-281-79 (להלן: "רכב התובעת") הגישה תביעה שעניינה נזקי רכב התובעת, אשר על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 3.3.2014, בעת שהיה בחנייה נפגע על ידי רכב מסוג רנו מס' רישוי 56-173-22 בו נהג הנתבע 1 (להלן: "רכב הנתבע"). התביעה הוגשה כנגד הנתבע 1, נהג רכב וכן כנגד הנתבעת 2, מבטחת רכב הנתבע ובגדרה נתבעים נזקי רכב התובעת על פי חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה בצירוף שכר טרחת השמאי. 

2.הנתבע 1, לא הגיש כתב הגנה. אף, שבהתאם לאישור המסירה ותצהיר מוסר שהוגשו על ידי התובעת (סומנו ת/1) ביום 2.8.2016 בוצעה מסירה של כתב התביעה.

הנתבעת 2, לא חלקה על היותה מבטחת רכב הנתבע, אולם כפרה בכתב ההגנה שהגישה מטעמה בכיסוי הביטוחי, מהטעם כי ברכב שבוטח על ידה נהג אדם ללא רישיון נהיגה בתוקף, בניגוד לתנאי הפוליסה.

דיון והכרעה

3.שתיים הן השאלות שבמחלוקת בתיק זה: האחת, נסיבות התאונה והאחראי להתרחשותה, והשנייה האם יש כיסוי ביטוחי לרכב בו נהג הנתבע, אצל הנתבעת 2.

נסיבות התאונה והאחראי לה

4.בדיון שהתקיים בפניי העידה נהגת התובעת ותמכה את גרסת התובעת בכתב התביעה. לדברי נהגת התובעת בעדותה היא החנתה את הרכב בחניה ברחוב בו התגוררה. למחרת ראתה פגיעה בחלק האחורי ברכב התובעת ופתק שהונח על "הווישר" בו נטל נהג רכב הנתבע אחריות לתאונה, התנצל ומסר את מס' טלפון הנייד שלו. העתק הפתק שהונח על חלון רכב התובעת צורף לכתב התביעה ובו נכתב כדלקמן:

"sorry for the hitting ur car please call me if u need help my phone no: 052-8391715".

5.גרסתה של נהגת רכב התובעת הייתה אחידה בעדותה ובטופס ההודעה (ת/1) והיא נתמכת בפתק שהושאר על רכב התובעת ובמוקדי הנזק לרכב. הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון, כך שיש בפניי גרסה אחת לתאונה, היא גרסת נהגת התובעת שלא נסתרה ואותה אני מקבלת.

6.לאור זאת, ומשעל פי עדות נהגת התובעת, רכב התובעת היה בעצירה בחנייה במועד התאונה, מלוא האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1, נהג רכב הנתבע.

שאלת הכיסוי הביטוחי

7.בכתב ההגנה טענה הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") להיעדר כיסוי ביטוחי בשל היות נהג רכב הנתבע במועד התאונה ללא רישיון נהיגה תקף. בדיון וכן בסכומיו בעל פה, טען בא כוח הנתבעים כי הנתבע הוא תושב זר ואין לו רישיון נהיגה כלל. ב"כ הנתבעת הוסיף והטעים כי אף שהנתבע הוא המבוטח בפוליסה, אין מניעה לבטח מי שאין לו רישיון בתוקף ולדבריו, נעשה ניסיון לאתר את הנתבע שהינו תושב זר ולבקש ממנו רישיון נהיגה שלא צלח.

ב"כ התובעת טענה מנגד כי טענת הנתבעת כי אין לנתבע רישיון נהיגה חורגת ממכתב הדחייה של הנתבעת (נ/1) ומכתב ההגנה, ואין לקבלה מטעמים אלו. לחלופין נטען כי הנתבעת לא הוכיחה כי לנתבע אין כלל רישיון נהיגה, ואף לא הוכיחה את טענתה כי רישיון נהיגה של הנתבע לא היה בתוקף, לאחר שלא הציגה דו"ח כניסות ויציאות של הנתבע לישראל ומישראל כמצוות תקנה 567 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. עוד נטען כי שמו של הנתבע נקוב בשם המורשים לנהג ברכב, בפוליסה שהנתבעת הנפיקה (נ/2) וסביר שבעת עריכת הפוליסה התבקש רישיון נהיגה של הנתבע. בנוסף נטען כי טענת בא הנתבעת לפיה הנתבע התבקש להמציא רישיון נהיגה אולם לא עשה כן אינה נתמכת בדבר ומשלא הוצגו ראיות.

בתשובה הוסיף ב"כ הנתבעים והטעים כי אין רלבנטיות לדו"ח הכניסות והיציאות של הנתבע לישראל, משאין בו מענה לשאלה האם בידי הנתבע רישיון נהיגה תקף בארץ מוצאו.

8.בחנתי את טענות הצדדים, את הפוליסה שהנפיקה הנתבעת ואת מכתב הדחייה (נ/1, נ/2) ולא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת 2 להיעדר כיסוי ביטוחי לתאונה נשוא התביעה.

9.הנתבעת אינה כופרת בהיותה מבטחת רכב הנתבע במועד התאונה, ולאור מסקנתי בדבר אחריות הנתבע לנזקי רכב התובעת, הנטל להוכחת הטענה להיעדר כיסוי ביטוחי מוטל על הנתבעת, מבטחת הרכב, המבקשת לפטור עצמה מחבות על פי פוליסה (ע"א 1845/90 סיני נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד מ"ז (5) 661 (30.3.1993)) בנטל זה אין הנתבעת עומדת, אבהיר:

ראשית, במכתב הדחייה מיום 3.11.15 (נ/2) טענה הנתבעת להיעדר כיסוי ביטוחי בשל היעדר רישיון נהיגה בר תוקף לנתבע במועד התאונה. כך גם נטען בכתב ההגנה. טענת הנתבעת כי אין לנתבע כלל רישיון נהיגה, נטענה לראשונה בדיון ולא ניתן לקבלה בהיותה חורגת מנימוקי דחיית התביעה במכתב הדחייה (נ/2). על פי הנחיות המפקח על הביטוח מיום 9.12.1998 כאשר נדחית תביעה של תובע, על חברת הביטוח לפרט את כל נימוקי הדחיה בהזדמנות הראשונה. המבטחת אינה רשאית להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכולה הייתה להעלות בהזדמנות הראשונה. לעניין התוקף המשפטי שיש לייחס להנחיות המפקח על הביטוח ראה רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' חביב אסולין (4.5.2006) ; רע"א 4339/08 עזבון המנוחה מונא סלים ז"ל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (24.7.2008) ; רע"א 2121/14 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' דוד אייש (8.7.2014)). במקרה זה לא מתקיימות נסיבות מיוחדות חריגות המצדיקות סטייה מכלל זה.

כן מהווה טענת הנתבעת בדיון להיעדר רישיון נהיגה לנתבע, להבדיל מטענתה בכתב ההגנה להיעדר רישיון נהיגה בתוקף, הרחבת חזית המחלוקת, שלאור התנגדות התובעת ומועד העלאת הטענה, לא ניתן לקבלה. "משקבעו הצדדים את רשימת הפלוגתאות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את הסוגיות שבהן ידון בית המשפט, ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט שלא נכללו באותה רשימה" (אורי גורן, סדר דין אזרחי, עמ' 143).