תא"מ 19257-02-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' מגן ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 6.2.14 ע"ס 11,105 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 8.8.13.

נערכה ביום 20.1.15 בפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שתי הנהגות המעורבות.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, בהנמקה קצרה וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

הצדדים והנהגות המעורבות הציגו גרסות מנוגדות לגבי אופן התרחשות התאונה, כאשר אין חולק שהתאונה מתרחשת קרוב ליציאה מכיכר תנועה: התובעות טוענות כי בעוד רכבן נוסע בנתיב הימני ומבקש להתמיד בו בנסיעה ישר בתוך הכיכר ולחלוף על פני היציאה שמולה או בקרבתה התרחשה התאונה, הגיע רכב הנתבעות מהנתיב השמאלי וחתך את רכב התובעות משמאל לימין בדרכו לכיוון היציאה ואגב כך התרחשה התאונה. מנגד טוענות הנתבעות כי רכבן בשום שלב לא נסע בנתיב השמאלי בכיכר וכל הזמן היה רק בנתיב הימני בכיכר וממנו גם התכוון לצאת ימינה לתוך הנתיב הימני שבכביש שביציאה מהכיכר, שמחזיק גם הוא שני נתיבים, ואגב כך התרחשה התאונה.

מצאתי את גרסת התובעות משכנעת יותר ומתיישבת באופן מלא יותר עם מכלול הראיות (גם עם מוקדי וסוגי הנזק המתיישבים באופן מובהק עם גרסת התובעות וכמעט שלא מתיישבים כלל עם גרסת הנתבעות), ולכן עדיפה בעיני גרסת התובעות. מן הסתם נתתי דעתי גם למהימנות העדות, ובנסיבות לא אפרט. עם זאת מצאתי אשם תורם קטן יחסית בשיעור של 20% לנהגת רכב התובעות, משום שנראה שראוי היה שתיזהר קצת יותר בקרבת היציאה מהכיכר, במיוחד משום שמדובר בכיכר שמחזיק שני נתיבים ורכב התובעות הוא שכאמור (עפ"י קביעתי) נסע בנתיב הימני, כדי לוודא שרכב מהנתיב השמאלי לא מבקש לצאת באותה יציאה (ולפי מוקדי הנזק רכב הנתבעות היה קצת לפני רכב התובעות ולכן הדעת נותנת שבזהירות יתרה ניתן היה להבחין בו).

הנתבעות ישלמו לתובעות את הסכומים הבאים:

• סך של 8,884 ₪, בגין הנזקים (80% מסכום התביעה), בצירוף הפרשי הצמדה מיום 6.2.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 379 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 6.2.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.