קשר רנט א קאר נ' קוללי ואח'

לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 2,102 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מיום 15.1.14 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה ברחוב רמב"ן בירושלים, והיו מעורבים רכב התובעת, מסוג יונדאי I-35, שנת ייצור 2013, בו נהג מר Bart Ehrenkranz , תייר מארצות הברית (להלן: "נהג רכב התובעת") ורכב הנתבעים, טנדר מסחרי מסוג מאזדה, נהוג בידי הנתבע 1, מר אלון קוללי, עובד באגף התברואה בעיריית ירושלים (להלן: "הנתבע 1"). המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה על נסיבות התרחשות התאונה.

התובעת טוענת, כי התאונה התרחשה עת הוסע רכבה בנתיב כדין. או אז, פתח הנתבע 1 את דלת הארגז ברכב הנתבעים לכיוון הכביש, וכתוצאה מכך נפגע רכב התובעת במשקוף בצד ימין, בסמוך למראה. מנגד, לטענת הנתבעים, התאונה אירעה עת דלת ארגז רכב הנתבעים הייתה פתוחה לכיוון הכביש, עובר לתאונה. או-אז, הגיח רכב התובעת ופגע בדלת רכב הנתבעים. לטענת הנתבעים, היה על נהג רכב התובעת להבחין בדלת הפתוחה לכיוון הכביש, להסיט את רכבו שמאלה ובכך למנוע את התאונה.

ביום 2.6.16 התקיים לפניי דיון, בו נשמעה עדותו של הנתבע 1. בפתח הדיון טען ב"כ התובעת, כי אין באפשרותו לזמן את נהג הרכב מטעמו, שכן מדובר בתייר מארה"ב, וביקש כי תישמע עדותו של הנתבע 1. ב"כ הנתבעים התנגד לכך וטען כי דין התביעה להימחק, משום שהתובעת לא יכולה להוכיח את תביעתה בהיעדר הנהג מטעמה. לאחר שהסברתי לב"כ הנתבעים, כי על פי דין, התובעת יכולה לנסות להוכיח את תביעתה, באמצעות חקירת הנתבע 1 כעד מטעמה או כעד הנתבעים, הסכים ב"כ הנתבעים להעיד את הנתבע 1 כעד הנתבעים. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

דיון

לאחר ששמעתי את עדותו של הנתבע 1, עיינתי בכתבי הטענות, בחוות דעת שמאי התובעת, מר שמואל מאירוביץ מיום 25.6.14, בתמונות הנזק לרכב התובעת (ת/1), בטופס ההודעה מטעם נהג רכב התובעת, בדיווח התאונה מטעם הנתבעים (נ/1), וביתר הראיות, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן אביא תמצית נימוקיי לקביעתי זו.

אינני סבורה, כי די באי הבאת נהג רכב התובעת למתן עדות, כדי לקבוע, קטגורית, כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את תביעתה. סעיף 7 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971, קובע בנדון זה, כך: "במשפט אזרחי יכול בעל דין להעיד לעצמו או להיות מוזמן להעיד ליריבו". מקריאת סעיף 7 לפקודת הראיות עולה, כי באופן עקרוני רשאי תובע לזמן לעדות מטעמו את הנתבע. ברע"א 4197/06 שירותי בריאות כללית ואח' נ' אהרון משה (ניתן ביום 20.6.06), נקבע, כי בעל דין רשאי לזמן לעדות את בעל הדין שכנגד. כאשר בעל הדין שכנגד מודיע כי הוא יעיד מטעמו, אין להתיר זימונו כעד על ידי בעל הדין.

בענייננו, הסכים ב"כ הנתבעים, כי הנתבע 1 יעיד כעד הנתבעים. ברי, כי בעשותו כך, התייתר הצורך בזימונו של הנתבע 1 כעד מטעם התובעת.

מעדותו של הנתבע 1, עולה כי התאונה אירעה ברחוב רמב"ן, שהינו רחוב צר וחד סטרי. לדברי הנתבע 1, הוא עצר את רכבו, על מנת להחליף עגלת אשפה פגומה בחדשה. הנתבע 1 הוסיף והעיד, כי רכב הטנדר בו נהג, עמד חציו על המדרכה וחציו על הכביש עם ארבעה אורות מהבהבים (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון, שורות 19-24). בהתאם לעדותו של הנתבע 1, התאונה התרחשה לאחר שפתח את דלתות ארגז הרכב מאחור והחל לפרוק את עגלת האשפה מהרכב ביחד עם עובד נוסף, אשר לא הובא למתן עדות. או אז, רכב התובעת אשר הוסע בצמוד לרכב הנתבעים, לא הבחין בדלת הארגז הפתוחה בטנדר ופגע בה. וזו תמצית עדותו של הנתבע 1, בבית המשפט (עמ' 1 לפרוטוקול):