תא"מ 19162-05-14

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 7,458 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 15.04.2013 בין כלי רכב מ"ר 90-527-13 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 71-595-68 (להלן: "רכב אגד") לבין כלי רכב מ"ר 65-421-60 (להלן: "רכב מגדל") ולבין כלי רכב מ"ר 49-599-61 (להלן: "רכב הפניקס") (ולהלן: "התאונה").

אציין כי סכום התביעה תוקן על ידי ב"כ התובעת ובהסכמת יתר ב"כ הצדדים על סך הנקוב לעיל (עמ' 6, שורות 14-13 לפרוטוקול).

למעשה, מדובר ב"תאונת שרשרת" שבה רכב התובעת היה הראשון מבין ארבעה רכבים מעורבים בתאונה, כאשר רכב אגד היה השני, רכב מגדל היה השלישי ורכב הפניקס היה הרביעי והאחרון.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכו לפניי שתי ישיבות שבהן נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה, ועד ראייה נוסף מטעם הנתבעים 2 ו-3 שנסע לצד הנהג ברכב השלישי בעת קרות התאונה.

בתום עדותם של העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה וביקשו מבית המשפט ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

4.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, באופן שתחולק אחריות לקרות התאונה בין נהגי רכבי הנתבעים.