תא"מ 19123-06-16 קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ נ' שחר ואח'

בפניי תביעה שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 89-385-52 (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 24.2.2016 בה מעורב רכב מספר רישוי 67-262-60 (להלן: "רכב הנתבעות").

נהגת רכב הנתבעות מכחישה מעורבות בתאונה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, הגעתי לכלל דעה כי לא היה בעדות נהג רכב התובעת כדי להטות את מאזן ההסתברויות לטובת גרסתו.

לגרסת נהג רכב התובעת בעדותו, רכב התובעת היה בעצירה במתחם חניה מול "שופרסל". הוא פתח את דלת הנהג על מנת לצאת, כשרכב הנתבעות הגיח משמאל במהירות, פגע בדלת הפתוחה והמשיך בנסיעה. לדברי נהג רכב התובעת, אשה יצאה מהרכב שפגע ברכב התובעת והציעה למסור לו פרטיה, אולם משהפגיעה ברכב התובעת לא הייתה משמעותית לא לקח את פרטיה, אך צילם בטלפון הנייד שלו את הרכב הפוגע. לא השתכנעתי להעדיף גרסה זו.

התובעת לא הציגה את תמונות הרכב שצילם נהג רכב התובעת, לדבריו, בזירת התאונה ואף לא את קצין הרכב במקום העבודה של נהג רכב התובעת, לו טוען נהג רכב התובעת כי מסר את פרטי התאונה. הוא תיאר את הגעת רכב הנתבעות מעיקול שאינו נראה בתמונות זירת התאונה שהוצגו על ידי התובעת. בטופס ההודעה לא נזכרת גרסת נהג רכב התובעת בעדותו לאופן התרחשות התאונה ולהיות דלת רכב התובעת פתוחה, למעט תיאור שרכב פגע ברכב התובעת מצד שמאל, וציון מיקום הנזק בדלת וכנף, ולאור סימני הפגיעה בדלת רכב התובעת (כפי הנראה בתמונות הרכב שהוצגו) התקשיתי לקבל את הסבר נהג רכב התובעת לכך שלא לקח את הפרטים מנהגת הרכב הפוגע, אף שזו ירדה מהרכב והציעה לתת לו את פרטיה. התנהלות זו אינה סבירה, וביתר שאת כשמעדות נהג רכב התובעת עולה כי מדובר ברכב של מקום העבודה, הגם שהוא אינו בבעלותו אלא של התובעת.

אמנם בעדותו, שנה וחצי לאחר התאונה, תיאר נהג רכב התובעת את סוג וצבע רכב הנתבעות כרכב הפוגע ואף זיהה את נהגת רכב הנתבעות כנהגת הרכב הפוגע, אולם תיאור סוג וצבע הרכב אינו נזכר בטופס ההודעה מטעמו.

אשר לגרסת נהגת רכב הנתבעות, על אף שעדותה הייתה מבולבלת והיא אישרה כי היא מזדמנת לקניות במקום בו אירעה התאונה, התרשמתי מכנות דבריה כי לא הייתה מעורבת בתאונה, וכי בעברה הייתה מעורבת בתאונה טראומית ולא ייתכן שלא הייתה זוכרת את התאונה נשוא התביעה.

נתתי דעתי לכך שנהגת רכב הנתבעות טענה, כי הגבלת הכיסוי הביטוחי של רכב הנתבעות נועדה לאפשר את נהיגת נכדה שהשתחרר משירות צבאי, אולם במכלול הטעמים לעיל, אין בכך להטות את הכף לטובת העדפת גרסת נהג התובעת למעורבותה בתאונה.

אשר על כן, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו ובהוצאות העד מטעמו.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ח, 26 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.