תא"מ 1908-12-16 רז ואח' נ' זידאן ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבי הצדדים בתאונת דרכים מיום 20.3.2016.

לטענת נהג התובעות בתביעה העיקרית, הוא נסע ישר בנתיב נסיעתו כאשר לפתע אוטובוס הנתבעות 2 ו-3 ביצע פניה שמאלה מבלי לציית לתמרור האט ותן זכות קדימה וחסם את נתיב נסיעתו. לטענת נהגת התובעת מיד כשהבחין באוטובוס הנתבעת ביקש לבלום אלא שאז מערכת ה-ABS (מערכת למניעת נעילת בלימה) החלה לפעול אלא שבגלל הגשם הוא גלש ישר אל תוך האוטובוס ופגע בדופן הימנית אחורית של האוטובוס. לתובע נגרם נזק לרכב בחזית קדמית הכל כפי שפורט בדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה העיקרית.

נהג אוטובוס הנתבעים, מצדו טען כי בחן ווידא כי הדרך פנויה טרם החל את הפנייה שמאלה וממילא כי התאונה אירעה כשהאוטובוס כבר כמעט סיים את הפנייה.

הן התובעים והן הנתבעים צירפו חוות דעת בוחני תנועה מטעמם.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים ועיינתי בחוות הדעת הבוחנים הגעתי למסקנה כי דין התביעה העיקרית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.

ואלו נימוקיי:

1. התרשמתי לחיוב מעדותו של הנתבע 1 ואני מקבלת את גרסתו באשר לאופן השתלשלות האירועים וקרות התאונה ולפיה עובר ביצוע הפנייה בחן את הדרך ומצא אותה פנויה באופן שיאפשר לו להשלים את הפנייה בבטחה הן שלו והן של המשתמשים האחרים בדרך.