תא"מ 19005-09-15 תמיר נ' גרוס

ביום 15/9/16 ניתנה החלטה שהורתה על גילוי מסמכים לרבות מועד לביצועה.

בסמוך למועד ביצוע ההחלטה הודיע ב"כ התובע לב"כ הנתבע, כי אין ברשותו כלל את המסמכים בגינם ניתנה ההחלטה.

בנסיבות אלה טענה ב"כ הנתבע להוצאות בגין הבקשה לגילוי מסמכים, לעיכוב מיותר בניהול התיק בשל המתנה עקרה לגילוי מסמכים וביזוי החלטת בית המשפט.

יש לקבל הבקשה.

מתגובתו של התובע מיום 1/8/16 עולה כי לכאורה המסמכים שהתבקש גילויים מצויים בידו, אלא ביקש לטעון לגביהם כי הם אינם רלוונטיים לשאלה שבמחלוקת. למרות עמדתו ולאחר בחינת טענות הצדדים ניתנה ההחלטה מיום 15/9/16 שהותרה על גילויים.

רק לאחר אותה החלטה הודיעה התובע כי אין בידו כל מסמך נוסף ובתגובתו לבקשה לפסיקת הוצאות טען כי תגובתו היתה למעשה תגובה עקרונית, ולכאורה תיאורטית, באשר לרלוונטיות של המסמכים להליך זה.

זמנו של בית המשפט וזמנם של הצדדים ובאי כוחם אינו הפקר וממילא אין טעם בדיון בסוגיות תיאורטיות שאין להן השלכה על ניהול ההליך. אם היה מודיע התובע מלכתחילה לנתבע – והודעה מתאימה אף היתה נמסרת לתיק בית המשפט – כי אין בידיו כל מסמך נוסף, היה נחסך מהנתבע ומבית המשפט הצורך בדיון בבקשה תיאורטית.

בנסיבות כאלה לו היתה נמסרת הודעה מתאימה, הנתבע לא היה נדרש להוצאות בגין הבקשה וחלופת התגובות בגינה; ובית המשפט לא היה נדרש למתן החלטות מיותרות.

בנסיבות אלה אני מוצא לחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבע בגין הדיון המיותר בבקשה לגילוי מסמכים סך של 1,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום ללא קשר לתוצאות ההליך.

כן אני מחייב את התובע לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה סך של 2,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יועבר החוב לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

מעקב מזכירות אם שולמו ההוצאות לטובת אוצר המדינה ליום 15/1/17.