תא"מ 18922-03-17 כלף נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.08.2013, בין כלי רכב, מ"ר 28-441-68 שבעת התאונה היה בבעלות התובע ונטען כי היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח מסוג מקיף (להלן: "רכב התובע") לבין כלי רכב אחר שאינו קשור בתובענה זו (להלן: "רכב צד ג'") (ולהלן: "התאונה").

2.התובע טוען כי הנתבעת סירבה להכיר בכיסוי הביטוחי בנימוק כי המבוטח לא שילם את פרמיית הביטוח והפוליסה לא הוצאה. לטענת התובע, בעלת רכב צד ג' ומבטחה הגישו תביעה נגד נהגת רכב התובע בגין נזקיהם, תביעה אשר סומנה תא"מ 36861-05-15 (להלן: "התביעה המקבילה"). במסגרת התביעה המקבילה הגישה נהגת רכב התובע כאן הודעת צד שלישי כנגד מבטחתה, היא הנתבעת כאן, שם נטען, בין היתר, כי בעל רכב התובע שילם לסוכן הביטוח מטעם הנתבעת את הפרמיה אלא שבטעות הנתבעת לא ערכה פוליסה אף על פי שהתשלום בגין הפרמיה נגבה על ידי הנתבעת. לטענת התובע, בתביעה המקבילה הסכימה הנתבעת כאן לשלם את נזקיהם של התובעים שם תוך שגבתה את דמי ההשתתפות העצמית מהמבוטח, בעל רכב התובע כאן.

לטענת התובע, הגם שהנתבעת הכירה בטעותה באי עריכת פוליסה לרכב התובע, היא ממאנת לשלם לתובע את נזקי רכבו בגין התאונה.

יש לציין כי לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי רכב אשר נערכה בסמוך לאחר התאונה.

מנגד טוענת הנתבעת כי דינה של התביעה דחייה הואיל ומדובר בתביעה אשר עילתה התיישנה. לטענת הנתבעת, התאונה ארעה ביום 27.08.2013. אלא שהתביעה כאן הוגשה לאחר תקופת מרוץ ההתיישנות, קרי למעלה משלוש שנים לאחר קרות התאונה.

עוד טוענת הנתבעת כי דינה של התביעה להידחות אף מכוח השתק, שהרי התובע לא פנה אל הנתבעת מעולם בדרישה לתשלום נזקי רכבו, אלא בתביעה זו, הגם שרכב התובע נבדק על ידי שמאי רכב למחרת התאונה, קרי ביום 28.08.2013. יתירה מזאת, טוענת הנתבעת כי אף במסגרת התביעה המקבילה לא העלה התובע כאן כל טענה לפיה על הנתבעת כאן לפצות אותו בגין נזקיו ואף לא צירף את נזקיו להודעת צד ג' או לחילופין לא עתר לפיצול סעדיו.

3.ניתן לומר אפוא כי המחלוקת בין הצדדים היא לעניין התיישנות עילת התביעה ולעניין הכיסוי הביטוחי.