תא"מ 189-12-12 כפר ביאליק שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ מס' אגודה 570001859 נ' בירמן

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 11/2/13.

הבקשה הוגשה כבר ביום 24/3/13, הצדדים הגישו תגובותיהם, ואני מתנצלת בפני הצדדים על העיכוב במתן ההחלטה.

פסק הדין ניתן על סמך מסירה במשרד המבקש, עו"ד בירמן, מיום 2/12/12, שבוצעה ע"י מזכירת ב"כ המשיבה.

המבקש מאשר את המסירה, וטוען בתצהיר מזכירתו, גב' ליברמן, כי כתב התביעה בתיק זה תוייק בטעות בתיק אחר, המתנהל בין הצדדים ת.א. 14889-10-12 (להלן: "התיק האחר"), והיא גילתה את הטעות, בגינה לא הוגש כתב הגנה רק ימים ספורים לפני הגשת הבקשה לביטול. עוד מצהירה גב' ליברמן כי למבקש נימוקי הגנה טובים, שיש לאפשר לו להעלותם.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, והדגיש את העדר תצהיר המבקש בעניין נימוקי הגנתו, דבר המעיד כי הוא מבקש להימנע מלחשוף עצמו לחקירה נגדית.

ב"כ המשיבה התייחס לנימוקי הגנה שפורטו בבקשה, שאינה חתומה ע"י המבקש, אלא ע"י בא כחו, וטען כי המבקש לא צירף את צו מינויו ככונס נכסים (יוזכר כי התביעה הינה לתשלום מים ומסים בגין החזקת המבקש מכח היותו כונס נכסים למשק בשטח המשיבה). המשיבה מבקשת להדוף את טענות המבקש לפיהן לא קיבל את החזקה בנכס גם בתקופה בה שימש ככונס נכסים (2009-2012), וכי המשיבה מבקשת לחייבו בחיובים, שאינם חלים עליו, בטענה כי המבקש קיבל אף קיבל את החזקה בנכס, השכירו אותו תוך גביית דמי שכירות ואף שילם עבור אספקת מים.

לעניין הטעות המשרדית בתיוק כתב התביעה בתיק האחר טוען המבקש כי בתיק האחר הגיש כתב הגנה כבר ביום 6/1/13. מכתב הגנה זה, טוען ב"כ המשיבה, יש ללמוד כי טענת ההגנה של המבקש כאן אינה אמת. אמנם טען ב"כ המשיבה כי צירף לתגובה את כתב ההגנה בתיק האחר, אך בפועל צורף כתב התשובה לכתב ההגנה. מאחר ושני הצדדים התייחסו לתיק האחר, עיינתי בו בעצמי, ומכתב ההגנה מצאתי אישוש לטענת המשיבה לפיה השכיר המבקש חלק מהמשק נשוא כינוס הנכסים לחבר משק אחר לצורך עיבוד חקלאי (סעיף 7 לכתב ההגנה בת.א. 14889-10-12).

עוד טוענת המשיבה כי גם טענת המבקש כאילו מינויו ככונס נכסים בוטל בשנת 2012 אינה אמת, כי מה היה פשוט יותר מלצרף את ההחלטה הרלוונטית. המשיבה מצרפת החלטת ראש הוצל"פ מיום 5/12/12, המעידה כי המבקש הינו "הכונס הנוכחי" נכון למועד ההחלטה.

המבקש הגיש תגובה לתגובה, גם אם לא במועד, שוב ללא תצהיר וללא מסמכים, בה טען כי כרטסת הנהלת החשבונות, שצורפה לכתב התביעה להוכחת החוב, אינה מלמדת מתי נוצר החוב, וכי מופיעה בה "יתרת פתיחה" בסכום קרוב לסכום התביעה, והוא טוען כי החוב נוצר לפני תחילת מינויו ככונס נכסים.