תא"מ 18757-10-13

1.לפני תביעת שיבוב בגין תשלום ששילמה התובעת למבוטחה עקב נזק שנגרם לרכבו בתאונה שאירעה ביום 20.11.12.

2.המדובר בתאונה שאירעה בכביש איילון.

3.בדיון שהתקיים בפניי עתרה התובעת למחיקת הנתבע 1 מכתב התביעה. בנסיבות אלה הנתבע 1 נמחק מהתביעה ופסק הדין יינתן בעניין שבין התובעת לנתבעת 2 בלבד.

4. על פי הנטען בכתב התביעה, בעת נסיעת רכב התובעת בכביש איילון סטה מערבל בטון של הנתבעת (להלן: "המשאית"), לנתיב נסיעת רכב התובעת וגרם לתאונה.

5. במסמך אשר הוכתר כתגובה לכתב תביעה ובהיעדר התנגדות התובעת נחשב ככתב ההגנה של הנתבעת, נטען כי לא הוצגו בפני הנתבעת הוכחות ממשיות כי המשאית שלה הייתה מעורבת בתאונה דנן. כן נטען כי באותה עת עבדה המשאית באזור אשקלון.

6. בדיון שהתקיים בפני העידו נהגת רכב התובעת (להלן: "נהגת התובעת") ונציג הנתבעת 2 מר רמי נעים (להלן: "נציג הנתבעת"). בנוסף הוגשה לעיוני הודעת נהגת התובעת לחברת הביטוח.

7. נהגת התובעת העידה כי עלתה על גשר שיצא ממחלף חולון, נסעה בנתיב הימני ביותר, בכביש בו שלושה נתיבים המצטמצמים לשניים, והמשאית נסעה בנתיב האמצעי. לטענת נהגת התובעת, נסעה לפני המשאית וכשהנתיבים התאחדו, המשאית נכנסה לנתיב שלה מצד שמאל. נהגת התובעת לא זכרה מאיזה צד הצטמצם הנתיב בו נסעה.

נהגת התובעת טענה כי לאחר התאונה הציג לה נהג המשאית את מסמכי הרכב והיא צילמה אותם, ואת אותם פרטים מהמסמכים כתבה בטופס ההודעה לחברת הביטוח.

בנוסף העידה כי האדם הנוכח באולם מטעם הנתבע לא היה הנהג אתו החליפה פרטים.

לשאלת נציג הנתבעת, מה היה שמו של הנהג שמסר לה את הפרטים, השיבה נהגת התובעת כי היא לא שאלה לשמו אלא רק העתיקה את הפרטים מהמסמכים שהציג לה ושם נכתב כי שם הנהג הוא דוד אמויאל שלאחר מכן התברר כי היה בעבר הבעלים של המשאית.

נהגת התובעת לא זכרה בוודאות מה היה צבע המשאית אולם תיארה אותה כמערבל בטון בצבע אפור.