תא"מ 18694-08-12 ע' נ' ב' י'

התובע הגיש לביצוע שיק כנגד שני בני זוג. השיק שנמשך מחשבון משותף נחתם בציון שמה של הנתבעת. הנתבעת טוענת כי לא חתמה על השיק ולכן לא חבה מכוח חתימתה. האם חבה הנתבעת לחילופין מכוח הטענה כי נתנה לגרוש הרשאה, במעשה או מחדל, לחתום את שמה על השיק?

רקע וטענות הצדדים

1.התובע הגיש לביצוע ביום 20.1.08 בתיק הוצל"פ 22-00734-08-0 שיק בסך 50,000 ₪ משוך לפקודת התובע לפירעון ליום 31.5.05. בקשת הביצוע הינה כנגד שני חייבים, כנגד הנתבעת וכנגד ב' י' ע', בעלה לשעבר (להלן: הגרוש). השיק משוך על סניף בנק הפועלים בגדרה ונושא את פרטיהם האישיים של הנתבעת והגרוש. השיק נחזה להיות חתום על ידי הנתבעת ברישום שמה אז: "ט' בן-יצחק".

בבקשת הביצוע נטען כי השיק חולל בהעדר כיסוי מספיק ומהטעם שחתימת המושך אינה זהה. נטען כי השיק משוך על חשבון משותף לנתבעת ובעלה ונמסר על ידו בחתימתה.

2.בהתנגדותה לביצוע השיק טענה הנתבעת נישואיה עלו על שרטון בשנת 2004 ובדצמבר 2005 נחתם הסכם גירושין. לטענתה, התובע היה מודע ליחסיה עם בעלה ולכך כי לא הייתה מסכימה לחתום על השיק. עוד נטען כי השיק נמסר מחשבון בו היה שותף בעלה בעבר וממנו יצא טרם משיכת השיק וככל הנראה נמסר השיק, עליו לא חתמה, מפנקס שיקים שנשאר בידו. בהחלטתי מיום 2.12.12 התקבלה ההתנגדות ונקבע כי לא נסתרה הטענה כי הנתבעת לא חתמה על השיק ולא אישרה לבעלה לחתום בשמה. גם חקירתה ביחס למועד הפקת פנקס השיקים לא סתרה טענותיה כי במועד בו נמשך השיק, לא היה מורשה בעלה לפעול בחשבון האמור. עוד נקבע כי טענת הזיוף לא נסתרה והחקירה לא הובילה להוכחה כי המבקשת אחראית לחובות בעלה מכוח חזקת השיתוף בחובות ואף הטענה כי הרשתה לבעלה למשוך את השיק מחשבון משותף, מעבר להיותה הרחבת חזית הטענות בבקשת הביצוע, לא הוכחה ואין זה השלב להוכחתה.

3.בהתאם להחלטה להתאים ההליך לסדר דין מהיר הגיש התובע ביום 4.8.13 בקשה לתיקון בקשת הביצוע כך שתתאר את העילה כנגד הנתבעת באופן הבא: "הזוכה אוחז בשיק בחתימת יד החייבת 1 ו/או בהרשאתה והנתבעת חבה בחוב על פי כל דין". בהחלטת כב' השופטת א' ליפשיץ מיום 8.8.13 נקבע כי יש לצרף את עמדת הנתבע לבקשה. בפועל, למרות שלא ניתנה החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה נוהל ההליך גם על בסיס טענה זו ולכן אינה בגדר הרחבת חזית. (יובהר כי אין משמעות לשונית למונח "ו/או" מאחר שלא ניתן לטעון טענות עובדתיות חלופיות. בפועל הטענה היא כי הנתבעת חתמה על השיק או שלא חתמה אלא החתימה בוצעה בהרשאתה).

בישיבה המקדמית מיום 19.1.14 בפני כב' השופטת ליפשיץ הגיעו הצדדים להסכם פשרה, ולנתבעת ניתנה זכות לחזור בה מההסכם. בהחלטה מיום 13.2.14 אושרה חזרת הנתבעת מהפשרה ונקבע כי עליה להגיש כתב הגנה בסדר דין מהיר. (יוער כי מאחר ומדובר בבקשה לביצוע שטר, אין ככלל מקום להרחיב טענות הגנה בהתנגדות אלא רק להתאים ההליך לסדר דין מהיר. בפועל לא התנגד התובע להוספת הטענות בכתב ההגנה. בנוסף, שעה שלא ניתן תוקף להסכם הפשרה אין מקום להתייחס להצהרות הנתבעת במסגרתו).

בכתב ההגנה נטען כי החתימה על השיק זויפה על ידי הגרוש, אולם הנתבעת מבקשת להימנע מלהתלונן במשטרה על זיוף לטובת הילדים המשותפים. הנתבעת פירטה את מערכת יחסיה האישיים עם הגרוש וטענה כי לא שותפה בניהול עסקו של הגרוש לבניית גדרות. נטען כי הגרוש החל לעשות שימוש עסקי בחשבון המשותף, לאחר שחשבונו העסקי עוקל. הנתבעת טענה כי לא ידעה על מתן השיק או שיקים אחרים שמסר הגרוש במסגרת ניהול עסקיו ולא הייתה מעורבת בניהול עסק. נטען כי מאחר והשיק נמשך מחשבון משותף, הגרוש לא היה זקוק להרשאתה לצורך מסירת השיק והעובדה שחתם בשמה מעידה כי חתם כדי להימנע מחבותו האישית.

עוד נטען כי לו הייתה נותנת הרשאה הייתה חותמת בעצמה והבנק ממילא מאשר ביצוע פעולות רק כאשר מבקש ביצוע הפעולה חותם בעצמו. התובע לא הגיש תצהיר עדות ראשית ולא מסר גרסה באשר למועד ואופן מסירת השיק, זולת הטענה בבקשת הביצוע כי השיק נמסר לו על ידי הגרוש.

דיון והכרעה